1,755
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "וכיו(ב'|"ב)" ב־"וכיוצא בזה") |
אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ל' מנחם אב]] [[תרע"ו]] בעיר קייב, לאביו מחסידי צ'רנוביץ ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' אייזיק וזיסל חינא דובינסקי) מחצר [[הורונוסטופול]] אך את חינוכו קיבל במסגרות חב"דיות מחתרתיות. במשך כל שנות חייו ב[[רוסיה]] [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית [[מקווה|מקוואות טהרה]], אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את [[התוועדות|התוועדויות החסידים]] ב[[יומי דפגרא]]. היה ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] החסידי ב[[מוסקבה]] באותם ימים, והיה חזן מופלא. | נולד ב[[ל' מנחם אב]] [[תרע"ו]] בעיר קייב, לאביו מחסידי צ'רנוביץ ולאמו מרת פרומא שרה (בת ר' אייזיק וזיסל חינא דובינסקי) מחצר [[הורונוסטופול]] אך את חינוכו קיבל במסגרות חב"דיות מחתרתיות. במשך כל שנות חייו ב[[רוסיה]] [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] חרף התנגדות השלטון וסכנת החיים. התעסק רבות בבניית [[מקווה|מקוואות טהרה]], אסף כספים לאחזקת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ומשפחות החסידים, והיה מארגן את [[התוועדות|התוועדויות החסידים]] ב[[יומי דפגרא]]. היה ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] החסידי ב[[מוסקבה]] באותם ימים, והיה חזן מופלא. | ||
בשנת [[תרצ"ו]] או [[תרצ"ז]], כש[[הרבי הריי"צ]] התגורר ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]], הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני [[ראש השנה]]. במכתבו כתב הרבי שמאחר שה[[חסידים]] ב[[רוסיה]] לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת [[תרצ"ו]] לכל [[אנ"ש]] ברוסיה: {{ציטוטון|חפץ הוא קרובם [{{=}}הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [{{=}}בני ביתם] שי[חיו]'}}}}. | בשנת [[תרצ"ו]] או [[תרצ"ז]], כש[[הרבי הריי"צ]] התגורר ב[[אוטבוצק]] שב[[פולין]], הגיע לר' מוטל וחסידים נוספים מכתב מהרבי לפני [[ראש השנה]]. במכתבו כתב הרבי שמאחר שה[[חסידים]] ב[[רוסיה]] לא יכולים להיות אצלו בראש השנה, לכן הוא מבקש שכל אחד מהם ישלח לו את תמונתו בצירוף שמו ושם אמו{{הערה|ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] חלק י"א עמ' רצה נדפס מכתב שנכתב בשנת [[תרצ"ו]] לכל [[אנ"ש]] ברוסיה: {{ציטוטון|חפץ הוא קרובם [{{=}}הרבי] האוהבם בגו"נ לראות תמונתם ותמונת ב"ב [{{=}}בני ביתם] שי[חיו]'}}}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==מאסרו וגלותו== | ==מאסרו וגלותו== | ||
ב[[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]], לאחרי שחיכה משך זמן ולא קיבל תשובת אדמו"ר הריי" | ב[[כ"א אדר]] [[תרצ"ט]], לאחרי שחיכה משך זמן ולא קיבל תשובת אדמו"ר הריי"צ על הצעת שידוך, והחליט לסגור השידוך עם הבחורה - בת למשפחת חסידי [[רוז'ין]] נאסר ובעקבות זאת התבטל השידוך. | ||
למעלה מחצי שנה שהה בבית הסוהר לוקינובסקי בקייב. | למעלה מחצי שנה שהה בבית הסוהר לוקינובסקי בקייב. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בעקבות סירובו לעבוד במחנה ב[[שבת]] נשלח משם למחנה "קולימה" השוכן במזרח סיביר. | בעקבות סירובו לעבוד במחנה ב[[שבת]] נשלח משם למחנה "קולימה" השוכן במזרח סיביר. | ||
בשנת [[תש"ב]] תמו שנות הגלות שנגזרו עליו, אך בתקופת [[מלחמת העולם | בשנת [[תש"ב]] תמו שנות הגלות שנגזרו עליו, אך בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] החוק היה, שגם אסירים שסיימו לרצות את עונשם לא ישוחררו לבתיהם. | ||
לאחר מאמצים עבר לעבוד ב[[עיירה]] נידחת בתשלום, אבל אסור היה לו לעזוב את המקום. | לאחר מאמצים עבר לעבוד ב[[עיירה]] נידחת בתשלום, אבל אסור היה לו לעזוב את המקום. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
בשנת [[תש"ו]] עם תום המלחמה שוחרר לחלוטין. כשנסע לקייב למצוא את בני משפחתו, גילה כי כל משפחתו ורבים מידידיו נהרגו על ידי הנאצים ימח שמם. אז נאמר לו אשר החסידים [[יציאת רוסיה תש"ו|בורחים מרוסיה]] דרך [[לבוב]]. ר' מוטל נסע לשם אך איחר את המועד ולא הספיק לצאת את רוסיה. ר' מוטל התחתן בלבוב והשתקע שם. | בשנת [[תש"ו]] עם תום המלחמה שוחרר לחלוטין. כשנסע לקייב למצוא את בני משפחתו, גילה כי כל משפחתו ורבים מידידיו נהרגו על ידי הנאצים ימח שמם. אז נאמר לו אשר החסידים [[יציאת רוסיה תש"ו|בורחים מרוסיה]] דרך [[לבוב]]. ר' מוטל נסע לשם אך איחר את המועד ולא הספיק לצאת את רוסיה. ר' מוטל התחתן בלבוב והשתקע שם. | ||
== | ==ברוסיה== | ||
בעקבות סירובו לעבוד ב[[שבת]] נאלץ ר' מוטל לברוח מלבוב בשנת [[תש"ח]]. באותם שנים למד ר' מוטל [[שחיטה]] אצל ר' [[יואל איטקין]], והתחיל לעבוד כשוחט ב[[חרקוב]]. כשנפתחה במוסקבה בשנת [[תשי"ז]] ישיבת "קול יעקב" למד שם ר' מוטל שחיטה ו[[ברית מילה|מילה]]. | בעקבות סירובו לעבוד ב[[שבת]] נאלץ ר' מוטל לברוח מלבוב בשנת [[תש"ח]]. באותם שנים למד ר' מוטל [[שחיטה]] אצל ר' [[יואל איטקין]], והתחיל לעבוד כשוחט ב[[חרקוב]]. כשנפתחה במוסקבה בשנת [[תשי"ז]] ישיבת "קול יעקב" למד שם ר' מוטל שחיטה ו[[ברית מילה|מילה]]. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
פעמים רבות ביקש מ[[הרבי]] לעזוב את [[רוסיה|רוסיא]] ו[[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]], אך הרבי לא אישר לו להשאיר את המקום בלי שוחט{{הערה|בשנת תשל"ז ביקש לבוא לביקור והרבי כתב בתשובה למכתב חתנו "'''בכל העיר וסביבותיה''' נשארו רק מתי מספר ביותר כשוחט וכיוצא בזה - ואיך זה יעזבם אפילו לזמן קצר ביותר? ואיך זה ידלג - אפילו לזמן קצר ביותר - לא להביא בפועל הזכות '''הכי גדול''' שיש לו להיות שם שוחט וכו'?". ( המילה "וכיוצא בזה" היה מתוח בקווים למטה. כנראה רמז הרבי לזה שהוא מוהל אבל לא רצה לכתוב בגלל שהמילה היה נגד החוק אבל לא השחיטה ולכן רק רמזו בתשובתו)}}. רק בשנת [[תשמ"ז]], כאשר הודיע לרבי שלימד את ר' [[משה תמרין]] את מקצוע ה[[שחיטה]], הורשה לבקר בחצרות קדשנו, והגיע לרבי בפעם הראשונה ל[[חודש תשרי]] [[תשמ"ח]], וזכה לקירובים נדירים מהרבי. | פעמים רבות ביקש מ[[הרבי]] לעזוב את [[רוסיה|רוסיא]] ו[[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]], אך הרבי לא אישר לו להשאיר את המקום בלי שוחט{{הערה|בשנת תשל"ז ביקש לבוא לביקור והרבי כתב בתשובה למכתב חתנו "'''בכל העיר וסביבותיה''' נשארו רק מתי מספר ביותר כשוחט וכיוצא בזה - ואיך זה יעזבם אפילו לזמן קצר ביותר? ואיך זה ידלג - אפילו לזמן קצר ביותר - לא להביא בפועל הזכות '''הכי גדול''' שיש לו להיות שם שוחט וכו'?". ( המילה "וכיוצא בזה" היה מתוח בקווים למטה. כנראה רמז הרבי לזה שהוא מוהל אבל לא רצה לכתוב בגלל שהמילה היה נגד החוק אבל לא השחיטה ולכן רק רמזו בתשובתו)}}. רק בשנת [[תשמ"ז]], כאשר הודיע לרבי שלימד את ר' [[משה תמרין]] את מקצוע ה[[שחיטה]], הורשה לבקר בחצרות קדשנו, והגיע לרבי בפעם הראשונה ל[[חודש תשרי]] [[תשמ"ח]], וזכה לקירובים נדירים מהרבי. | ||
== | ==בארצות הברית== | ||
[[קובץ:מאטל ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו של ר' מוטל, בבית הקברות מנטיפיורי שבניו-יורק]] | [[קובץ:מאטל ליפשיץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה על קברו של ר' מוטל, בבית הקברות מנטיפיורי שבניו-יורק]] | ||
לאחר שיצא מ[[רוסיה]] התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה מתפלל קבוע ב[[בית הכנסת]] "חברת ש"ס" בשכונה. ב[[ליל שבת קודש]] [[פרשת ויקהל]] [[תשע"ד]] התמוטט כשיצא מבית הכנסת לאחר התפילה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בגיל 97, ב[[ד' באדר שני]] ([[תשע"ד]]). | לאחר שיצא מ[[רוסיה]] התגורר ב[[קראון הייטס]], והיה מתפלל קבוע ב[[בית הכנסת]] "חברת ש"ס" בשכונה. ב[[ליל שבת קודש]] [[פרשת ויקהל]] [[תשע"ד]] התמוטט כשיצא מבית הכנסת לאחר התפילה, ושבועיים לאחר מכן נפטר בגיל 97, ב[[ד' באדר שני]] ([[תשע"ד]]). | ||
ר' מוטל העלה את זכרונותיו ממחנה העבודה על הכתב בשפת ה[[אידיש]], ויצאו לאור בספר בשם "זכרונות פון גולאג". | ר' מוטל העלה את זכרונותיו ממחנה העבודה על הכתב בשפת ה[[אידיש]], ויצאו לאור בספר בשם "זכרונות פון גולאג". בשנת תשס"ח יצא לאור תרגום של ספרו באנגלית ע"י רב ליטאי שלא ברשות המחבר, כשכל אזכור ל[[רבותינו נשאינו]] ו[[חב"ד]] מושמט שם. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80663 פרק מתוך הספר זכרונות פון גולאג] באתר [[חב"ד אינפו]]. | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80663 פרק מתוך הספר זכרונות פון גולאג] באתר [[חב"ד אינפו]]. | ||
* [http://www.col.org.il/ | * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_כולנו_חייבים_לו_יור_הכנסת_סופד_לרב_מרדכי_ליפשיץ_מרגש_81403.html "כולנו חייבים לו": יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין סופד לרב מרדכי ליפשיץ] באתר [[col]]. | ||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2528350/jewish/Reb-Mottel-der-Shoichet-97-Survived-and-Detailed-Life-in-the-Gulag.htm ר' מוט'ל דער שוייחט, בן 97, שרד את החיים בגולאג]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: ליפשיץ ברוך מרדכי}} | {{מיון רגיל: ליפשיץ ברוך מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | |||
[[קטגוריה:חזנים]] | |||