1,323
עריכות
בעריכה
אין תקציר עריכה |
(בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בוצינא דקרדוניתא''' הוא לשון הזוהר בו נתכנה [[קו המידה]], שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת [[ה' גבורות]] של [[חכמה סתימאה]] של [[אריך אנפין]]. שרשו הוא בבחינת [[גבורה]] של [[עתיק יומין]]. | '''בוצינא דקרדוניתא''' הוא לשון הזוהר בו נתכנה [[קו המידה]], שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת [[ה' גבורות]] של [[חכמה סתימאה]] של [[אריך אנפין]]. שרשו הוא בבחינת [[גבורה דעתיק]], ספירת ה[[גבורה]] של [[עתיק יומין]]. | ||
==ענינו== | |||
כדי שיאיר אור רב מ[[אור אין סוף]] הוא על ידי [[יצחק]] דווקא שהוא שורש ה[[גבורות]], שהוא קו המידה. | |||
פירוש בוצינא דקרדוניא הוא מלשון "חיטי קרדנייתא" שהוא ענין קדרות ושחרות, שצריך להיות מידה וגבול, עד כאן ספירת ה[[חכמה]], עד כאן ספירת ה[[בינה]], שכל זה הוא ענין חושך. | |||
==שורשו== | |||
בחינת בוצינא דרדוניתא מפורשת במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" ומבואר שם כי "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו ב[[טהירו עילאה]] בוצינא דקרדוניתא". | |||
==בבחינת קו המידה== | |||
וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל ה[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של [[ספירת החסד]], וכמה יהיה התפשטות של [[ספירת הגבורה]], ואיך שיתחלקו בבחינת [[קו הימין]] ו[[קו השמאל]], ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא [[ו' קצוות]] של [[זעיר אנפין]]. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת [[גבורה]] ו[[צמצום]] לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידה. | |||
בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתכסייא]], ופתיל הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתגלייא]]. | |||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||