הפטרה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  6 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי"
מ (החלפת טקסט – "קישורים חצוניים" ב־"קישורים חיצוניים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "על[-־]ידי" ב־"על ידי")
שורה 9: שורה 9:


===התחדשות התקנה דווקא אחר הגזירה===
===התחדשות התקנה דווקא אחר הגזירה===
קריאתה תוקנה רק אחר גזירת הגויים שלא לקרוא בתורה והיא לא תוקנה מלכתחילה, כי דווקא בשל מעלתה וקדושתה הנשגבת היא מתגלית רק בזמן הגלות, כי רק בעת הגזירות הרעות, המסמלים העלמות, הסתרים וניסיונות חזקים, מתעוררים ומתגלים כוחות עליונים ועצומים שאינם מתגלים במצב רגיל (כוח המסירות נפש), כידוע שדווקא על-ידי ההסתר וההעלם וגזירות וקשיי הגלות מתעורר ומתגלה "עצם הנשמה".  
קריאתה תוקנה רק אחר גזירת הגויים שלא לקרוא בתורה והיא לא תוקנה מלכתחילה, כי דווקא בשל מעלתה וקדושתה הנשגבת היא מתגלית רק בזמן הגלות, כי רק בעת הגזירות הרעות, המסמלים העלמות, הסתרים וניסיונות חזקים, מתעוררים ומתגלים כוחות עליונים ועצומים שאינם מתגלים במצב רגיל (כוח המסירות נפש), כידוע שדווקא על ידי ההסתר וההעלם וגזירות וקשיי הגלות מתעורר ומתגלה "עצם הנשמה".  


משל למה הדבר דומה למלך המתחבא ומסתתר מהעם בכדי שיחפשו אחריו וימצאו אותו, שההסתתרות אינה לשם הסתרה באמת, אלא לשם החיפוש והגילוי שיבוא בעקבותיו, ודווקא על-ידי החיפוש "לוקחים" ומגלים את המלך בכבודו ובעצמו יותר משהיה לפני ההסתרה{{הערה|כמו הפירוש החסידי בפסוק "ואנכי הסתר אסתיר" - שדוקא על-ידי העלם והסתר (הסתר אסתיר) מתגלה [[הקב"ה]] "אנכי", [[עצמותו]] ומהותו יתברך.}}.  
משל למה הדבר דומה למלך המתחבא ומסתתר מהעם בכדי שיחפשו אחריו וימצאו אותו, שההסתתרות אינה לשם הסתרה באמת, אלא לשם החיפוש והגילוי שיבוא בעקבותיו, ודווקא על ידי החיפוש "לוקחים" ומגלים את המלך בכבודו ובעצמו יותר משהיה לפני ההסתרה{{הערה|כמו הפירוש החסידי בפסוק "ואנכי הסתר אסתיר" - שדוקא על ידי העלם והסתר (הסתר אסתיר) מתגלה [[הקב"ה]] "אנכי", [[עצמותו]] ומהותו יתברך.}}.  


וכך גם בעניננו דווקא על-ידי הגזירה הקשה נגד הקריאה בתורה התגלה כוח נעלה וגבוה ביותר - ההפטרה.  
וכך גם בעניננו דווקא על ידי הגזירה הקשה נגד הקריאה בתורה התגלה כוח נעלה וגבוה ביותר - ההפטרה.  


===הגזירה האמיתית - בשמים ממעל===
===הגזירה האמיתית - בשמים ממעל===
זאת ועוד: ברור שהסיבה האמיתית לגזירה אינה החלטה של מלכות הרשעה שישראל לא יקראו בתורה, שהרי ברור לכל אדם מאמין שאין למלכות הגויים שום שליטה על בני-ישראל וודאי שלא על הקשר שלהם ל[[תורה]], אלא בהכרח לומר שהיתה גזירה במלכות שלמעלה (מטעם הידוע ליוצרה) שישראל לא יוכלו משך זמן לקרוא בתורה, וגזירה זו מבטאת נתק בין הבורא ליהודי, שהלא על-ידי הקריאה בתורה בציבור מתחברים לכוחות קדושה{{הערה|כמובא בספרי חסידות, ש"קריאה בתורה" מלשון קריאה והמשכה.}}, וכאשר (מפני סיבות) הוטלה על היהודי גזירה על ההתחברות לכוחות הקדושה הללו - אז נגזר בשמים שישראל לא יקראו בתורה בציבור, וכתוצאה מהגזירה למעלה נשתלשלה הגזירה למטה, שמלכות הרשעה גזרה שישראל לא יקראו בתורה ברבים.  
זאת ועוד: ברור שהסיבה האמיתית לגזירה אינה החלטה של מלכות הרשעה שישראל לא יקראו בתורה, שהרי ברור לכל אדם מאמין שאין למלכות הגויים שום שליטה על בני-ישראל וודאי שלא על הקשר שלהם ל[[תורה]], אלא בהכרח לומר שהיתה גזירה במלכות שלמעלה (מטעם הידוע ליוצרה) שישראל לא יוכלו משך זמן לקרוא בתורה, וגזירה זו מבטאת נתק בין הבורא ליהודי, שהלא על ידי הקריאה בתורה בציבור מתחברים לכוחות קדושה{{הערה|כמובא בספרי חסידות, ש"קריאה בתורה" מלשון קריאה והמשכה.}}, וכאשר (מפני סיבות) הוטלה על היהודי גזירה על ההתחברות לכוחות הקדושה הללו - אז נגזר בשמים שישראל לא יקראו בתורה בציבור, וכתוצאה מהגזירה למעלה נשתלשלה הגזירה למטה, שמלכות הרשעה גזרה שישראל לא יקראו בתורה ברבים.  


ומה עשו ישראל כדי לבטלה גזירה זו - ולהמשיך להתחבר לכוחות הקדושה - קראו הפטרה, שעל ידה מתחברים לכוחות קדושה עוד יותר עליונים:  
ומה עשו ישראל כדי לבטלה גזירה זו - ולהמשיך להתחבר לכוחות הקדושה - קראו הפטרה, שעל ידה מתחברים לכוחות קדושה עוד יותר עליונים:  


כשם שלעיתים כשקיימת גזירה של השרים והיועצים, הרי המלך בכבודו ובעצמו יכול לבטלה; כך כאשר בדרגה אלוקית של התורה שבכתב קיימת גזירה שהיהודי לא יכול להתחבר אליה, הרי דווקא על-ידי ההפטרה, שהיא ממקור אלוקי יותר נעלה מהתורה שבכתב - יכולים להתחבר ולהתקשר להקב"ה.  
כשם שלעיתים כשקיימת גזירה של השרים והיועצים, הרי המלך בכבודו ובעצמו יכול לבטלה; כך כאשר בדרגה אלוקית של התורה שבכתב קיימת גזירה שהיהודי לא יכול להתחבר אליה, הרי דווקא על ידי ההפטרה, שהיא ממקור אלוקי יותר נעלה מהתורה שבכתב - יכולים להתחבר ולהתקשר להקב"ה.  


מכאן יוצא דבר מופלא: אפוא יכול להיות גזירה וניתוק בין היהודי לבורא ולתורה רק בקשרים הרגילים, התלויים במצב הרוחני של ישראל, אבל קיים קשר נעלה יותר - קשר עצמי ומהותי בין היהודי ל[[הקב"ה]] ולתורה, בלשון הזוהר "ישראל התורה ו[[הקב"ה]] הם דבר אחד", ואת הקשר העצום הזה אין יכולות לבטל שום גזרות (העלמות והסתרים), בכל מצב היהודי יישאר מחובר ודבוק.  
מכאן יוצא דבר מופלא: אפוא יכול להיות גזירה וניתוק בין היהודי לבורא ולתורה רק בקשרים הרגילים, התלויים במצב הרוחני של ישראל, אבל קיים קשר נעלה יותר - קשר עצמי ומהותי בין היהודי ל[[הקב"ה]] ולתורה, בלשון הזוהר "ישראל התורה ו[[הקב"ה]] הם דבר אחד", ואת הקשר העצום הזה אין יכולות לבטל שום גזרות (העלמות והסתרים), בכל מצב היהודי יישאר מחובר ודבוק.  


===ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה===
===ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה===
על פי זה, מובן ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה: הקשר בין היהודי ל[[הקב"ה]] שבתורה שבכתב תלוי במצב היהודי ולכן כשקיימת גזירה נוצר נתק; אבל על-ידי הנביאים מגלים את הקשר העצמי והעמוק והנעלה ביותר שבין היהודי להקב"ה, קשר שמעל התורה, שבו חביבות מיוחדת - "חביבים דברי סופרים" - ובו מתגלית דרגה נעלית יותר בחביבותן של ישראל אצל הקב"ה, דרגה בה לא שייכת גזירה והסתרה בין היהודי להקב"ה,  
על פי זה, מובן ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה: הקשר בין היהודי ל[[הקב"ה]] שבתורה שבכתב תלוי במצב היהודי ולכן כשקיימת גזירה נוצר נתק; אבל על ידי הנביאים מגלים את הקשר העצמי והעמוק והנעלה ביותר שבין היהודי להקב"ה, קשר שמעל התורה, שבו חביבות מיוחדת - "חביבים דברי סופרים" - ובו מתגלית דרגה נעלית יותר בחביבותן של ישראל אצל הקב"ה, דרגה בה לא שייכת גזירה והסתרה בין היהודי להקב"ה,  


אדרבה, כאשר מתגלה הקשר העצמי הזה הוא פועל לחזק ולגלות גם את הקשר שקיים בו הסתרה מסוימת, לכן בסופו של דבר לאחר שקראו בהפטרה [ובזכות הכוח הרוחני של הקריאה בהפטרה] בוטלה הגזירה על הקריאה בתורה (במלכות שלמעלה וכתוצאה מכך גם במלכות שלמטה).  
אדרבה, כאשר מתגלה הקשר העצמי הזה הוא פועל לחזק ולגלות גם את הקשר שקיים בו הסתרה מסוימת, לכן בסופו של דבר לאחר שקראו בהפטרה [ובזכות הכוח הרוחני של הקריאה בהפטרה] בוטלה הגזירה על הקריאה בתורה (במלכות שלמעלה וכתוצאה מכך גם במלכות שלמטה).