שלמה יהודה ליב אליעזרוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – "([בלהמ])ישוב" ב־"$1יישוב")
 
(14 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]
[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.


ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.
שורה 7: שורה 6:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג, בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]], בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.


כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].  
כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].  
שורה 17: שורה 16:
בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של [[חברון]] בימים ההם ואצל הרב הגדול ה[[קבלה|מקובל]] ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות.
בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של [[חברון]] בימים ההם ואצל הרב הגדול ה[[קבלה|מקובל]] ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות.


הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה.  
הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה ל[[ארץ הקודש]] הרב [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב שלמה יהודה ליב ולתת לו הודעה וקבלה.  


===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===
שורה 61: שורה 60:
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב בכדי לסדרם לדפוס. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו", והרב אליעזרוב החל לסדרם בתוספת הערות רבות. מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".
ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב בכדי לסדרם לדפוס. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו", והרב אליעזרוב החל לסדרם בתוספת הערות רבות. מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".


גאונותו הגדולה היתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.
גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.


===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===
===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו היתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך שלא ברוח מסורת ישראל. הרב אליעזרוב שחזה את הסכנה, התריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא בירושלים, ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.  
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך שלא ברוח מסורת ישראל. הרב אליעזרוב שחזה את הסכנה, התריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא בירושלים, ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.  


מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.
מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.


[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא היתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון.  
[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון.  


===תורת אמת - חברון===
===תורת אמת - חברון===
שורה 85: שורה 84:
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.


במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי לימוד חסידות. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.
במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.


בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.
בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.
שורה 95: שורה 94:


==='תורת אמת' - ירושלים===
==='תורת אמת' - ירושלים===
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא היתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.


הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי ו' טבת [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.
הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי ו' טבת [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.
שורה 107: שורה 106:
==ספרו==
==ספרו==
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב
*'''שו"ת שאילת שלמה''', [[ירושלים]] תשס"ב
== בנו ==
* ר' אברהם אליעזרוב
== נכדו ==
* הרב [[ דובער אליעזרוב ]] חבר [[ בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 112: שורה 117:
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]
* [[המשפיע (אליעזרוב)|המשפיע]]
* [[נודע בשיעורים]]
* [[נודע בשיעורים]]
* [[אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה ]]


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
*שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}
{{מיון רגיל:אליעזרוב, שלמה יהודה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
שורה 126: שורה 135:
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]
[[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]
433

עריכות