27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מ (החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==באתי לגני תש"י== | ==באתי לגני תש"י== | ||
====תוכן המאמר==== | ====תוכן המאמר==== | ||
על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, א.}} "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה על הפסוק.}} שזוהי אמרתו של [[הקב"ה]] אודות התגלותו בעולם ב[[מתן תורה]]. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת [[בריאת העולם|הבריאה]] 'עיקר [[שכינה]] בתחתונים | על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, א.}} "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה על הפסוק.}} שזוהי אמרתו של [[הקב"ה]] אודות התגלותו בעולם ב[[מתן תורה]]. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת [[בריאת העולם|הבריאה]] 'עיקר [[שכינה]] בתחתונים הייתה'. אלא שעל ידי חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה [[צדיקים]] שהמשיכו אותה מטה מטה, עד [[משה רבינו]] שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין ה[[משכן]] עליה נאמר{{הערה|שמות כה, ח.}}: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". | ||
במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני [[תשי"ג]] הערה 5).}} - על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות ל[[הקב"ה]] [[דירה בתחתונים]]. | במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני [[תשי"ג]] הערה 5).}} - על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות ל[[הקב"ה]] [[דירה בתחתונים]]. | ||
על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] | על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] שהייתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת ב[[נפש]] האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי [[נפש]] הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא [[בהמה]] דקה.. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה ב[[נפש הבהמית]] מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית". | ||
תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי ל[[קליפות]] משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה ג, א.}}: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו [[רוח שטות]]", שיהודי העובר [[עבירה]] הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שב[[מצוות]], וכתוצאה מכך עובר בשאט [[נפש]] על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון [[עבודה זרה]] היה [[מסירות נפש|מוסר נפשו]] בכדי לא לעבור על רצון ה'. | תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי ל[[קליפות]] משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה ג, א.}}: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו [[רוח שטות]]", שיהודי העובר [[עבירה]] הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שב[[מצוות]], וכתוצאה מכך עובר בשאט [[נפש]] על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון [[עבודה זרה]] היה [[מסירות נפש|מוסר נפשו]] בכדי לא לעבור על רצון ה'. | ||