11,573
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אין מברכים בהבדלה זו על הבשמים, אלא רק באם הוא מוצאי שבת. מברכים את ברכת הנר לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים, שאסור בהבערה, בשונה משאר החגים שמותרת העברה מאש לאש וכיוצא בזה. | אין מברכים בהבדלה זו על הבשמים, אלא רק באם הוא מוצאי שבת. מברכים את ברכת הנר לפי שהוא דבר חדש שלא נהנה ממנו ביום הכיפורים, שאסור בהבערה, בשונה משאר החגים שמותרת העברה מאש לאש וכיוצא בזה. | ||
את ה[[הבדלה]] עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים | את ה[[הבדלה]] עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים{{הערה|העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית הכנסת. שו"ע אדה"ז תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"}}. במוצאי שבת רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יום הכיפורים אפילו כשחל בחול יש אומרים שצריך לחזר אחריו {{הערה|שו"ע אדה"ז רחצ ב)}}. | ||
גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}. | גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}. | אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}. | ||
הטעם שמקדשים הלבנה במוצאי יום הכיפורים הוא מפני שאנו אז דומים למלאכים וראויים להקביל פני שכינה{{הערה|סדר היום. טעם נוסף נאמר בלבוש שאין מקדשין את הלבנה עד אחר יום הכיפורים כי עד אז אנו תלויין בדין, וקדושה צריך להיות בשמחת הלב. במקורות אחרים נאמר להיפך, להקדים את אמירת קידוש הלבנה ליום הכיפורים שתתווסף זכות זו לזכויותנו}}. | |||
== | בשנים שהרבי היה אוכל את סעודות החגים ב[[בית אדמו"ר הריי"צ]], עד שנת [[תשל"א]], היה מקדש את הלבנה לאחר סעודת יום טוב של מוצאי יום הכיפורים. בשנים הבאות היה מקדש את הלבנה, ב[[קיטל]], אחר ההבדלה בבית המדרש, ואחר כך, עד פטירת הרבנית ב[[תשמ"ח]] היה הולך לביתו ומבדיל שם. | ||
==סעודה והתוועדות== | |||
==לימוד תורה== | |||
==התעסקות בעניין הסוכה== | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||