27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
את פרק ה[[משניות]] 'איזהו מקומן' שקודם התפילה, מסיימים האבלים בלחש היות ואסור ללמוד בציבור, ואחד המתפללים אומר זאת בקול במקומם{{הערה|תורת מנחם חלק מא עמוד 44.}}, וכן אין אומרים [[ברכת כהנים]] ב[[חזרת הש"ץ]], ולא תחנון ונפילת אפיים{{הערה|גם במקרה שהתפילה בבית הנפטר מתקיימת שלא בנוכחות אחד האבלים.}}, והאבל לא יעלה לתורה, אפילו אם בטעות קראו לו. | את פרק ה[[משניות]] 'איזהו מקומן' שקודם התפילה, מסיימים האבלים בלחש היות ואסור ללמוד בציבור, ואחד המתפללים אומר זאת בקול במקומם{{הערה|תורת מנחם חלק מא עמוד 44.}}, וכן אין אומרים [[ברכת כהנים]] ב[[חזרת הש"ץ]], ולא תחנון ונפילת אפיים{{הערה|גם במקרה שהתפילה בבית הנפטר מתקיימת שלא בנוכחות אחד האבלים.}}, והאבל לא יעלה לתורה, אפילו אם בטעות קראו לו. | ||
בסיום התפילה ואמירת שיעור | בסיום התפילה ואמירת שיעור התהלים היומי (שגם אותו מסיימים האבלים בלחש{{הערה|תורת מנחם רשימות היומן עמוד תיג. צדיק למלך חלק ז' עמוד 234.}}), מסיים אחד המתפללים את פרקי ה[[משניות]] בקול והאבלים אומרים קדיש, ולאחר מכן אומרים המתפללים את מזמור מ"ט בתהלים והאבל אומר [[קדיש]] נוסף. | ||
גם ב[[תפילת מנחה]] נוהגים לומר את מזמור מ"ט. | גם ב[[תפילת מנחה]] נוהגים לומר את מזמור מ"ט. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
אין נוהגים להקיף את הבית בו ישבו שבעה{{הערה|בסיום השבעה אחר אמו [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הקיף הרבי את הבית, אך בשנת [[תשמ"ח]] בימי האבלות אחר רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בירר הרבי את מקור המנהג, ומשלא מצא את מקורו לא הקיף את הבית בסיום השבעה.}}, ויש הנוהגים להיכנס לבית של גוי בסיום השבעה{{הערה|קובץ יגדיל תורה חלק א' עמוד כ"א בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]], שביאר את הטעם לכך שהשטן לא שולט בשתי אומות. וכן נהג הרבי בסיום השבעה אחר אמו בשנת תשכ"ה, שניגש לחנות של גוי וקנה מספר פריטים (אך יש הטוענים שהיה זה מכיון שהקימה הייתה בערב יום כיפור כאשר כל החנויות היהודיות סגורות).}}. | אין נוהגים להקיף את הבית בו ישבו שבעה{{הערה|בסיום השבעה אחר אמו [[הרבנית חנה (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] הקיף הרבי את הבית, אך בשנת [[תשמ"ח]] בימי האבלות אחר רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בירר הרבי את מקור המנהג, ומשלא מצא את מקורו לא הקיף את הבית בסיום השבעה.}}, ויש הנוהגים להיכנס לבית של גוי בסיום השבעה{{הערה|קובץ יגדיל תורה חלק א' עמוד כ"א בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]], שביאר את הטעם לכך שהשטן לא שולט בשתי אומות. וכן נהג הרבי בסיום השבעה אחר אמו בשנת תשכ"ה, שניגש לחנות של גוי וקנה מספר פריטים (אך יש הטוענים שהיה זה מכיון שהקימה הייתה בערב יום כיפור כאשר כל החנויות היהודיות סגורות).}}. | ||
לאחר שקמים מהשבעה, בטלים דיני אבלות ומותר להתרחץ ולהחליף את ה[[בגד|בגדים]], ונוהגים לעלות אל הקבר ולומר שם פרקי | לאחר שקמים מהשבעה, בטלים דיני אבלות ומותר להתרחץ ולהחליף את ה[[בגד|בגדים]], ונוהגים לעלות אל הקבר ולומר שם פרקי תהלים{{הערה|נוהגים לומר מזמורים: ל"ג, ט"ז, י"ז, ע"ב, צ"א, ק"ד, וק"ל, וכן לומר מתוך פרק קיט את קבוצות הפסוקים המתחילים באותיות שמו הפרטי של הנפטר וכן [[אותיות]] 'נשמה'.}} וקדיש. | ||
==בתורת רבותינו נשיאינו== | ==בתורת רבותינו נשיאינו== | ||