ידידי פליטי מזרח אירופה: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "אירגון" ב־"ארגון"
מ (החלפת טקסט – "אירגון" ב־"ארגון")
שורה 12: שורה 12:
הורי הבחורים פנו ל[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] בבקשה שימצאו לבניהם מסגרת חינוכית מתאימה, פעילי [[צא"ח]] חיפשו ב-[[770]] בחורים דוברי רוסית (בצ'כסלובקיה, כבשאר מדינות מזרח-אירופה, השפה השניה היא רוסית, כך שכל התושבים שולטים בה). שלושה ממשפחת אוקינוב, יחד עם בחורים נוספים הצעו את-עצמם למשימה. הם דאגו לארגן עבורם מקומות שינה בפנימיה, ולימדו אותם את ה[[א']]-[[ב']], עד שבשלב מאוחר יותר הם השתלבו במסגרת הלימודים הרגילה. שנה לאחר-מכן הגיעו מספר משפחות מ[[פולין]] ושוב חזר המקרה על-עצמו. לאחר שנה הגיעו עוד כמה משפחות, הפעם מהקרפטים.
הורי הבחורים פנו ל[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] בבקשה שימצאו לבניהם מסגרת חינוכית מתאימה, פעילי [[צא"ח]] חיפשו ב-[[770]] בחורים דוברי רוסית (בצ'כסלובקיה, כבשאר מדינות מזרח-אירופה, השפה השניה היא רוסית, כך שכל התושבים שולטים בה). שלושה ממשפחת אוקינוב, יחד עם בחורים נוספים הצעו את-עצמם למשימה. הם דאגו לארגן עבורם מקומות שינה בפנימיה, ולימדו אותם את ה[[א']]-[[ב']], עד שבשלב מאוחר יותר הם השתלבו במסגרת הלימודים הרגילה. שנה לאחר-מכן הגיעו מספר משפחות מ[[פולין]] ושוב חזר המקרה על-עצמו. לאחר שנה הגיעו עוד כמה משפחות, הפעם מהקרפטים.


בשנת [[תש"ל]] החלו לצאת הרבה משפחות מברית-המועצות. אירגון היא"ס -אירגון יהודי שעוזר לפליטים ממזרח-אירופה - העניק להם תמיכה כלכלית מסויימת בחודשים הראשונים לשהותם בניו-יורק, אך בנוגע למוסדות-חינוך - לא היה באפשרותם להציע דבר. נוסף לכך, הגיעו מספר משפחות יהודיות מהרי קווקז, שידעו לדבר רק רוסית.
בשנת [[תש"ל]] החלו לצאת הרבה משפחות מברית-המועצות. ארגון היא"ס -ארגון יהודי שעוזר לפליטים ממזרח-אירופה - העניק להם תמיכה כלכלית מסויימת בחודשים הראשונים לשהותם בניו-יורק, אך בנוגע למוסדות-חינוך - לא היה באפשרותם להציע דבר. נוסף לכך, הגיעו מספר משפחות יהודיות מהרי קווקז, שידעו לדבר רק רוסית.


באותו זמן קרא הרב [[חודקוב]] לרב מאיר אוקינוב, ואמר לו שעליהם לדאוג למהגרים, ובראש ובראשונה מבחינה גשמית, כיון שהיא"ס הקטין את תמיכתו בהם. הרב חודקוב קבע שעליהם למצוא עבורם דירות, מקומות עבודה, לרהט את הבית, לקנות להם מקרר, וכמובן - לדאוג שיהיה בו גם אוכל. הוא אמר להם שאם לא יוכלו להשיג מימון עבור ההוצאות, יוכלו לבקש מה[[מזכירות]].  
באותו זמן קרא הרב [[חודקוב]] לרב מאיר אוקינוב, ואמר לו שעליהם לדאוג למהגרים, ובראש ובראשונה מבחינה גשמית, כיון שהיא"ס הקטין את תמיכתו בהם. הרב חודקוב קבע שעליהם למצוא עבורם דירות, מקומות עבודה, לרהט את הבית, לקנות להם מקרר, וכמובן - לדאוג שיהיה בו גם אוכל. הוא אמר להם שאם לא יוכלו להשיג מימון עבור ההוצאות, יוכלו לבקש מה[[מזכירות]].  
שורה 40: שורה 40:
אשתו של אחד מאנ"ש, פרופ' וולוול רוזנבלום, התרגשה מדברי הרבי, וכתבה לרבי שהיא מעוניינת לפעול עם יהודי [[רוסיה]], וביקשה הדרכה והכוונה. הרבי השיב שישנו ארגון שפועל בעניין. חברי הארגון התיישבו איתה ויצאו בהחלטה להקים מוסד, אשר ישא את השם "סיוע למהגרים מרוסיה".
אשתו של אחד מאנ"ש, פרופ' וולוול רוזנבלום, התרגשה מדברי הרבי, וכתבה לרבי שהיא מעוניינת לפעול עם יהודי [[רוסיה]], וביקשה הדרכה והכוונה. הרבי השיב שישנו ארגון שפועל בעניין. חברי הארגון התיישבו איתה ויצאו בהחלטה להקים מוסד, אשר ישא את השם "סיוע למהגרים מרוסיה".


הרבי אישר את הרעיון, אך קבע כי את השם עליהם לשנות: במקום "סיוע" הורה הרבי לכתוב "ידידים" (הרבי אמר שאם בכוונתיו לעזור - הרי אין לדבר סוף), ואת המילה "מהגרים" החליף הרבי ב"פליטים" (מילה המעוררת יותר לחוש בחשיבות הענין), וכיון שישנם גם פליטים משאר מדינות מזרח-אירופה, הורה הרבי לציין שהאירגון הוא לכל יהודי מזרח-אירופה - כך שהשם הסופי שהתקבל, הוא: "ידידי פליטי מזרח-אירופה". בשלב מאוחר יותר קיצרו לראשי התיבות של שם הארגון ב[[אנגלית]] היוצרות את המילה "FREE" (חופשי), ומאז השתמשו בשם זה.
הרבי אישר את הרעיון, אך קבע כי את השם עליהם לשנות: במקום "סיוע" הורה הרבי לכתוב "ידידים" (הרבי אמר שאם בכוונתיו לעזור - הרי אין לדבר סוף), ואת המילה "מהגרים" החליף הרבי ב"פליטים" (מילה המעוררת יותר לחוש בחשיבות הענין), וכיון שישנם גם פליטים משאר מדינות מזרח-אירופה, הורה הרבי לציין שהארגון הוא לכל יהודי מזרח-אירופה - כך שהשם הסופי שהתקבל, הוא: "ידידי פליטי מזרח-אירופה". בשלב מאוחר יותר קיצרו לראשי התיבות של שם הארגון ב[[אנגלית]] היוצרות את המילה "FREE" (חופשי), ומאז השתמשו בשם זה.


==התרחבות המוסד==
==התרחבות המוסד==