שבעת ימי אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף

שבעת ימי אבלות (עריכה)

גרסה מ־15:55, 30 באוגוסט 2020

הוסרו 5,901 בתים , 30 באוגוסט 2020

←‏אמו, הרבנית חנה - ו' תשרי תשכ"ה

חזותיקוד ויקי

להתראות

31,667

עריכות

@@ שורה 114: / שורה 114: @@
 *אחיו, הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - [[י"ג אייר]] [[תשי"ב]]
 ===אמו, [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]===
-בשבת שובה ו' בתשרי תשכ"ה, בעלות המנחה, נסתלקה לגנזי מרומים אמו של נשיא דורנו,
+ב[[שבת שובה]] [[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] נפטרה אמו של הרבי קרוב לסיום השבת. למרות הימים המעטים שישב הרבי 'שבעה' (עד ערב יום הכיפורים), באו לנחמו כמעט כל גדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב. ביניהם: האדמו"ר מסאטמער, האדמו"ר מבובוב, האדמו"ר מ[[פאפא]], האדמו"ר מקופישניץ, האדמו"ר מסקולען, האדמו"ר מנובומינסק, האדמו"ר ממעליץ, האדמו"ר מסטריזוב, הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק גאב"ד בוסטון, הגרי"י פיקארסקי, הגאון רבי יצחק הוטנר, הגאון רבי ישראל
-הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע. הרבי ישב שבעה, ועמו הרגיש אבל כבד העולם התורני כולו.
+גוטסמן, הגאון רבי יצחק שארר, הגאון רבי חיים-צבי קרוגער, הגאון רבי שמחה עלבערג, האדמו"ר ממונקאטש, הגאון רבי מנשה קליין, ועוד. חלק מן הדברים שנאמרו באותם ביקורי ניחומים לוקטו וחוברו להם יחדיו בספר 'תורת-מנחם - מנחם-ציון'{{הערה|כרך ראשון, מנחם-אב עמוד 104.}}.
-למרות הימים המעטים שישב הרבי 'שבעה' (עד ערב יום-הכיפורים), באו לנחמו כמעט כל
+בעיתון 'פנים אל פנים', שהופיע לקראת שבת בראשית תשכ"ה, התפרסמו 13 מודעות תנחומים מטעם גופים ציבוריים ואישים פרטיים, ובהם הנהלת 'היכל שלמה' ירושלים, הרבנות הראשית והמועצה הדתית רחובות. עיריית בני-ברק. הסתדרות הפועלים החקלאיים - המרכז החקלאי. הנהלת המחלקה לעליית-הנוער. ההסתדרות הכללית, ועוד.
-גדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב. ביניהם: האדמו"ר מסאטמער, אדמו"ר מבובוב, האדמו"ר
-מ[[פאפא]], האדמו"ר מקופישניץ, האדמו"ר מסקולען, האדמו"ר מנובומינסק, האדמו"ר ממעליץ,
-האדמו"ר מסטריזוב, הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק גאב"ד בוסטון, הגרי"י פיקארסקי ראש-
-ישיבת 'תומכי תמימים', הגאון רבי יצחק הוטנר בעל 'פחד יצחק', הגאון רבי ישראל
-גוטסמן ראש-ישיבת 'נצח ישראל', הגאון רבי יצחק שארר ראש ישיבת 'תורה ודעת', הגאון
-רבי חיים-צבי קרוגער ראב"ד בריסל. הגאון רבי שמחה עלבערג בעל 'שלמי שמחה'. וייבדלו
-לחיים טובים - האדמו"ר ממונקאטש וכן הגאון רבי מנשה קליין, בעל 'משנה הלכות'.
-אלפים מלווים ומנחמים
-חלק מן הדברים שנאמרו באותם ביקורי ניחומים לוקטו וחוברו להם יחדיו בספר 'תורת-מנחם
-- מנחם-ציון' (כרך ראשון מנחם-אב עמ' -104). נוספו להם מכתבי בירורי הלכה בהמשך
-לביקורים ועוד מכתבים שקיבל כ"ק אדמו"ר מגדולי התורה (שם עמ' -111).
-וכך תיאר, בשעתו, הירחון התורני 'הפרדס' היו"ל בנ.י. (שנה לט חוברת ב' עמ' 42) את
-פטירת הרבנית:
-"הרבנית חנה שניאורסאהן ע"ה אמו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.
-"הרבנית חנה שניאורסאהן נפטרה לאחר מחלה קצרה בשבת קודש פ' וילך והלווייתה נערכה
-למחרת היום בשעות הצהריים בהשתתפות של חמשת אלפים איש, חסידי ואוהדי בית
-ליובאוויטש.
-"היא הובאה למנוחות בבית העלמין של חסידי חב"ד בניו-יורק, שם מנוחתו כבוד גם של
-האדמו"ר זצ"ל מליובאוויטש.
-"המנוחה היתה אלמנת הגאון רבי לוי-יצחק זצ"ל, רבה של יקטרינוסלב ונכדו של ה'צמח
-צדק'. משפחתה הוגלתה על-ידי השלטונות הסובייטיים לקאזחסטאן בשנת תש"ד, ולאחר מלחמת
-העולם השניה הגיעה אל בנה בארה"ב.
-"הידיעה המעציבה התפשטה בכל רחבי ניו-יורק ועוררה אבל רב בציבורי היהודי.
-"האדמו"ר ישב 'שבעה' בבית אמו ע"ה, ויום יום באו אלפים להביע את תנחומיהם. בין
-המבקרים היה גם הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק מבוסטון שבא יחד עם הרב ר' שמחה עלבערג.
-משך שעה שלימה שוחחו האדמו"ר, הגרי"ד סולובייצ'יק והרב ר"ש עלבערג בדברי תורה,
-בענייני אבלות. נושא השיחה היה המשנה בסנהדרין 'אין אנינות אלא בלב'".
-מנחמים מכל החוגים
-בעיתון 'פנים אל פנים', שהופיע לקראת שבת בראשית תשכ"ה, התפרסמו 13 מודעות תנחומים
-מטעם גופים ציבוריים ואישים פרטיים, ובהם: א) מוסדות חב"ד בישראל (מודעה משותפת ל-
-אירגוני חב"ד). ב) הנהלת 'היכל שלמה' ירושלים. ג) הרבנות הראשית והמועצה הדתית
-רחובות. ד) עיריית בני-ברק. ה) המועצה המקומית קריית-אונו. ו) האיגוד העולמי של
-יהודי בסרביה בישראל. ז) הסתדרות הפועלים החקלאיים - המרכז החקלאי. ח) הנהלת המחלקה
-לעליית-הנוער. ט) עיריית רמת-גן. י) הרב בן-ציון פנדלר. יא) חברת פיתוח הרצליה
-בע"מ. יב) יהושע השיל רייזמן מתל-אביב. יג) ההסתדרות הכללית - המחלקה לסיפוק צורכי
-דת.
-כתיבת הזכרונות
-בשנת תשמ"ג הופיע הספר 'אם בישראל', בעריכת הרה"ח אלתר-אליהו הכהן פרידמן (קה"ת
-אה"ק), ושם (בעמ' 16) נאמר בין השאר:
-"ספר זה מכיל מזכרונותיה של הרבנית חנה, שנתגלו לאחר הסתלקותה (הדברים נכתבו
-באידיש ותורגמו כאן לעברית). בזכרונות אלו, שנכתבו בשנות תש"ח-תש"ט . .".
-מה הם בעצם אותם זכרונות שכתבה הרבנית ע"ה? ובכן, מסתבר שאלה נכתבו על-ידה על-פי
-בקשה של בנה, הרבי נשיא דורנו.
-כך בערך היו פני הדברים:
-מפעם לפעם, ובמיוחד בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' במנחם-אב, יום ההילולא של הגה"ח
-רבי לוי-יצחק שניאורסון, היה הרבי פונה לאימו בבקשה שתספר לו אודות השנים שבהן לא
-ראה את אביו (מאז צאתו את רוסיה בתחילת שנת תרפ"ח).
-הרבנית ביקשה למלא את רצונו של בנה בכורה, אך אמרה כי בעל-פה קשה עליה לספר (אם
-מפני אי רציפות הדברים או בשל ההתרגשות הנגרמת לה בהיזכרה באותם ימים קשים). לפיכך
-החליטה לרשום חלק מהדברים על הכתב. את זכרונותיה העלתה פרקים פרקים, וכך הם נמסרו
-על-ידה לידי בנה, הרבי נשיא דורנו.
-כשהצטבר חומר ניכר (רובו ככולו של החומר המצוי כיום), שיגרה אותם הרבנית (נראה
-שעל-פי עצת הרבי), לשלושה אישים שיחוו דעתם אם החומר כתוב באופן שיכול להופיע כמות
-שהוא.
-כישרון ודייקנות
-אחד מאותם אישים היה הגה"ח ר' אהרן-יעקב ע"ה דיסקין מבני-ברק, שקיבל את החומר
-לעיונו (נודע לנו כי הצטער צער רב כשעמוד אחד נעלם).
-השניים הנוספים הם: הגברת המשוררת מרת זלדה ע"ה, בת הרה"ג ר' שלום שלמה שניאורסאהן
-- אחייניתה של הרבנית חנה ע"ה. והאחרון - כנראה - הרב ד"ר צבי הרכבי, מחבר ספר
-יקטרינוסלב, יליד העיירה, המציין בספרו את החומר (בשכפול) בן 136 העמודים.
-גם הגאון החסיד רבי שלמה-יוסף זווין ראה אף הוא את החומר, ובהספד שהשמיע לאחר
-פטירתה (הובא שם בעמ' 161) ציין כי הרבנית העלתה "בכישרון רב ובדייקנות נאמנה את כל
-ההרפתקאות שעברו עליה ועל בעלה".
-מרבית החומר נכלל בספר 'אם בישראל' הנ"ל. פרטים רבים שולבו גם ב'תולדות לוי-יצחק',
-מאת הרה"ח ר' נפתלי-צבי שי' גוטליב (שהופיע לראשונה בשנת תשל"ט).
 *רעייתו, [[הרבנית חיה מושקא]] - [[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]]
+{{להשלים}}
 ==ניחום אבלים אצל רבותינו נשיאינו==