שבעת ימי אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 5,901 בתים ,  30 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
שורה 114: שורה 114:
*אחיו, הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - [[י"ג אייר]] [[תשי"ב]]
*אחיו, הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - [[י"ג אייר]] [[תשי"ב]]
===אמו, [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]===
===אמו, [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]===
בשבת שובה ו' בתשרי תשכ"ה, בעלות המנחה, נסתלקה לגנזי מרומים אמו של נשיא דורנו,
ב[[שבת שובה]] [[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] נפטרה אמו של הרבי קרוב לסיום השבת. למרות הימים המעטים שישב הרבי 'שבעה' (עד ערב יום הכיפורים), באו לנחמו כמעט כל גדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב. ביניהם: האדמו"ר מסאטמער, האדמו"ר מבובוב, האדמו"ר מ[[פאפא]], האדמו"ר מקופישניץ, האדמו"ר מסקולען, האדמו"ר מנובומינסק, האדמו"ר ממעליץ, האדמו"ר מסטריזוב, הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק גאב"ד בוסטון, הגרי"י פיקארסקי, הגאון רבי יצחק הוטנר, הגאון רבי ישראל
הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע. הרבי ישב שבעה, ועמו הרגיש אבל כבד העולם התורני כולו.
גוטסמן, הגאון רבי יצחק שארר, הגאון רבי חיים-צבי קרוגער, הגאון רבי שמחה עלבערג, האדמו"ר ממונקאטש, הגאון רבי מנשה קליין, ועוד. חלק מן הדברים שנאמרו באותם ביקורי ניחומים לוקטו וחוברו להם יחדיו בספר 'תורת-מנחם - מנחם-ציון'{{הערה|כרך ראשון, מנחם-אב עמוד 104.}}.


למרות הימים המעטים שישב הרבי 'שבעה' (עד ערב יום-הכיפורים), באו לנחמו כמעט כל
בעיתון 'פנים אל פנים', שהופיע לקראת שבת בראשית תשכ"ה, התפרסמו 13 מודעות תנחומים מטעם גופים ציבוריים ואישים פרטיים, ובהם הנהלת 'היכל שלמה' ירושלים, הרבנות הראשית והמועצה הדתית רחובות. עיריית בני-ברק. הסתדרות הפועלים החקלאיים - המרכז החקלאי. הנהלת המחלקה לעליית-הנוער. ההסתדרות הכללית, ועוד.
גדולי הרבנים והאדמו"רים בארה"ב. ביניהם: האדמו"ר מסאטמער, אדמו"ר מבובוב, האדמו"ר
מ[[פאפא]], האדמו"ר מקופישניץ, האדמו"ר מסקולען, האדמו"ר מנובומינסק, האדמו"ר ממעליץ,
האדמו"ר מסטריזוב, הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק גאב"ד בוסטון, הגרי"י פיקארסקי ראש-
ישיבת 'תומכי תמימים', הגאון רבי יצחק הוטנר בעל 'פחד יצחק', הגאון רבי ישראל
גוטסמן ראש-ישיבת 'נצח ישראל', הגאון רבי יצחק שארר ראש ישיבת 'תורה ודעת', הגאון
רבי חיים-צבי קרוגער ראב"ד בריסל. הגאון רבי שמחה עלבערג בעל 'שלמי שמחה'. וייבדלו
לחיים טובים - האדמו"ר ממונקאטש וכן הגאון רבי מנשה קליין, בעל 'משנה הלכות'.
 
אלפים מלווים ומנחמים
 
חלק מן הדברים שנאמרו באותם ביקורי ניחומים לוקטו וחוברו להם יחדיו בספר 'תורת-מנחם
- מנחם-ציון' (כרך ראשון מנחם-אב עמ' -104). נוספו להם מכתבי בירורי הלכה בהמשך
לביקורים ועוד מכתבים שקיבל כ"ק אדמו"ר מגדולי התורה (שם עמ' -111).
 
וכך תיאר, בשעתו, הירחון התורני 'הפרדס' היו"ל בנ.י. (שנה לט חוברת ב' עמ' 42) את
פטירת הרבנית:
"הרבנית חנה שניאורסאהן ע"ה אמו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א.
 
"הרבנית חנה שניאורסאהן נפטרה לאחר מחלה קצרה בשבת קודש פ' וילך והלווייתה נערכה
למחרת היום בשעות הצהריים בהשתתפות של חמשת אלפים איש, חסידי ואוהדי בית
ליובאוויטש.
 
"היא הובאה למנוחות בבית העלמין של חסידי חב"ד בניו-יורק, שם מנוחתו כבוד גם של
האדמו"ר זצ"ל מליובאוויטש.
 
"המנוחה היתה אלמנת הגאון רבי לוי-יצחק זצ"ל, רבה של יקטרינוסלב ונכדו של ה'צמח
צדק'. משפחתה הוגלתה על-ידי השלטונות הסובייטיים לקאזחסטאן בשנת תש"ד, ולאחר מלחמת
העולם השניה הגיעה אל בנה בארה"ב.
 
"הידיעה המעציבה התפשטה בכל רחבי ניו-יורק ועוררה אבל רב בציבורי היהודי.
 
"האדמו"ר ישב 'שבעה' בבית אמו ע"ה, ויום יום באו אלפים להביע את תנחומיהם. בין
המבקרים היה גם הגרי"ד הלוי סולובייצ'יק מבוסטון שבא יחד עם הרב ר' שמחה עלבערג.
משך שעה שלימה שוחחו האדמו"ר, הגרי"ד סולובייצ'יק והרב ר"ש עלבערג בדברי תורה,
בענייני אבלות. נושא השיחה היה המשנה בסנהדרין 'אין אנינות אלא בלב'".
 
מנחמים מכל החוגים
 
בעיתון 'פנים אל פנים', שהופיע לקראת שבת בראשית תשכ"ה, התפרסמו 13 מודעות תנחומים
מטעם גופים ציבוריים ואישים פרטיים, ובהם: א) מוסדות חב"ד בישראל (מודעה משותפת ל-
16 אירגוני חב"ד). ב) הנהלת 'היכל שלמה' ירושלים. ג) הרבנות הראשית והמועצה הדתית
רחובות. ד) עיריית בני-ברק. ה) המועצה המקומית קריית-אונו. ו) האיגוד העולמי של
יהודי בסרביה בישראל. ז) הסתדרות הפועלים החקלאיים - המרכז החקלאי. ח) הנהלת המחלקה
לעליית-הנוער. ט) עיריית רמת-גן. י) הרב בן-ציון פנדלר. יא) חברת פיתוח הרצליה
בע"מ. יב) יהושע השיל רייזמן מתל-אביב. יג) ההסתדרות הכללית - המחלקה לסיפוק צורכי
דת.
 
כתיבת הזכרונות
 
בשנת תשמ"ג הופיע הספר 'אם בישראל', בעריכת הרה"ח אלתר-אליהו הכהן פרידמן (קה"ת
אה"ק), ושם (בעמ' 16) נאמר בין השאר:
 
"ספר זה מכיל מזכרונותיה של הרבנית חנה, שנתגלו לאחר הסתלקותה (הדברים נכתבו
באידיש ותורגמו כאן לעברית). בזכרונות אלו, שנכתבו בשנות תש"ח-תש"ט . .".
 
מה הם בעצם אותם זכרונות שכתבה הרבנית ע"ה? ובכן, מסתבר שאלה נכתבו על-ידה על-פי
בקשה של בנה, הרבי נשיא דורנו.
 
כך בערך היו פני הדברים:
 
מפעם לפעם, ובמיוחד בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' במנחם-אב, יום ההילולא של הגה"ח
רבי לוי-יצחק שניאורסון, היה הרבי פונה לאימו בבקשה שתספר לו אודות השנים שבהן לא
ראה את אביו (מאז צאתו את רוסיה בתחילת שנת תרפ"ח).
 
הרבנית ביקשה למלא את רצונו של בנה בכורה, אך אמרה כי בעל-פה קשה עליה לספר (אם
מפני אי רציפות הדברים או בשל ההתרגשות הנגרמת לה בהיזכרה באותם ימים קשים). לפיכך
החליטה לרשום חלק מהדברים על הכתב. את זכרונותיה העלתה פרקים פרקים, וכך הם נמסרו
על-ידה לידי בנה, הרבי נשיא דורנו.
 
כשהצטבר חומר ניכר (רובו ככולו של החומר המצוי כיום), שיגרה אותם הרבנית (נראה
שעל-פי עצת הרבי), לשלושה אישים שיחוו דעתם אם החומר כתוב באופן שיכול להופיע כמות
שהוא.
 
כישרון ודייקנות
 
אחד מאותם אישים היה הגה"ח ר' אהרן-יעקב ע"ה דיסקין מבני-ברק, שקיבל את החומר
לעיונו (נודע לנו כי הצטער צער רב כשעמוד אחד נעלם).
 
השניים הנוספים הם: הגברת המשוררת מרת זלדה ע"ה, בת הרה"ג ר' שלום שלמה שניאורסאהן
- אחייניתה של הרבנית חנה ע"ה. והאחרון - כנראה - הרב ד"ר צבי הרכבי, מחבר ספר
יקטרינוסלב, יליד העיירה, המציין בספרו את החומר (בשכפול) בן 136 העמודים.
 
גם הגאון החסיד רבי שלמה-יוסף זווין ראה אף הוא את החומר, ובהספד שהשמיע לאחר
פטירתה (הובא שם בעמ' 161) ציין כי הרבנית העלתה "בכישרון רב ובדייקנות נאמנה את כל
ההרפתקאות שעברו עליה ועל בעלה".
 
מרבית החומר נכלל בספר 'אם בישראל' הנ"ל. פרטים רבים שולבו גם ב'תולדות לוי-יצחק',
מאת הרה"ח ר' נפתלי-צבי שי' גוטליב (שהופיע לראשונה בשנת תשל"ט).


*רעייתו, [[הרבנית חיה מושקא]] - [[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]]
*רעייתו, [[הרבנית חיה מושקא]] - [[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]]
{{להשלים}}


==ניחום אבלים אצל רבותינו נשיאינו==
==ניחום אבלים אצל רבותינו נשיאינו==
31,667

עריכות