2,973
עריכות
←בתלמוד ובהלכה
מ (חסיד ליובאוויטש העביר את הדף משתמש:חסיד ליובאוויטש/טלטול לשם מלאכת המוציא מרשות לרשות בלי להשאיר הפניה: מוכן לערך.) |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בגמרא {{הערה|שבת מב א}} כתוב שקוץ שנמצא ברשות הרבים מותר להוליכו פחות פחות מארבע אמות, ובכרמלית (מקום גדול) מותר אף להוציאו בעקירה אחת. ומבואר שם הטעם שהוא משום היזקא דרבים שלא גזרו שבות במקום היזקא, וכפי שהתירו שם לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים, שאינו אלא איסור דרבנן. | בגמרא {{הערה|שבת מב א}} כתוב שקוץ שנמצא ברשות הרבים מותר להוליכו פחות פחות מארבע אמות, ובכרמלית (מקום גדול) מותר אף להוציאו בעקירה אחת. ומבואר שם הטעם שהוא משום היזקא דרבים שלא גזרו שבות במקום היזקא, וכפי שהתירו שם לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים, שאינו אלא איסור דרבנן. | ||
כתב הראבי"ה | כתב הראבי"ה {{הערה|שבת רב ד"ה המיחם}} שעל פי זה יש להתיר כל מידי שיש לחוש להיזקא, כגון מנורה התלויה במקום שיש חשש שתזיק, ואין לחוש לזה משום מוקצה. גם המרדכי {{הערה|כירה עט ד}} העתיק דברים אלו בשם הראבי"ה. | ||
ובארחות חיים לוניל | ובארחות חיים לוניל {{הערה|שבת שסא}} כתב בשם יש אומרים, ששברי כלים אף שאינם ראויים למלאכה כלל, אם הם במקום היזק כגון על השלחן או באמצע הבית, מותר לפנותן דומיא דקוץ בכרמלית, וכן הוא בכלבו {{הערה|לא ד"ה זה הכלל כל דבר}}. | ||
===פסיקת ההלכה=== | ===פסיקת ההלכה=== | ||
כל הפוסקים פסקו כדעת תנא קמא, שמותר לטלטל שברי כלים בין שנשברו בערב שבת ובין שנשברו בשבת, ובלבד שיהיו ראויים לעשות מעין מלאכה. | כל הפוסקים פסקו כדעת תנא קמא, שמותר לטלטל שברי כלים בין שנשברו בערב שבת ובין שנשברו בשבת, ובלבד שיהיו ראויים לעשות מעין מלאכה. | ||