37,404
עריכות
הגהה
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מוקצה''' הוא שם כללי לחלק מאיסורי מלאכות בשבת. | '''מוקצה''' הוא שם כללי לחלק מאיסורי מלאכות בשבת. | ||
==האיסור== | ==האיסור== | ||
חכמים אסרו לטלטל מקצת דברים בשבת וביום טוב. איסור זה נקרא מוקצה. כלומר, שמוקצה ומוצא מדעת האדם מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור. | חכמים אסרו לטלטל מקצת דברים בשבת וביום טוב. איסור זה נקרא מוקצה. כלומר, שמוקצה ומוצא מדעת האדם מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור. | ||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
במסכת שבת {{הערה|צד,א}} נחלקו חכמים ורבי נתן בדין אדם המוציא בשבת בהמה, חיה או עוף כשהם בחיים לרשות-הרבים. רבי נתן סובר שהוא פטור, ואינו חייב מן התורה באיסור [[הוצאה מרשות לרשות|הוצאה]], וטעמו הוא ש[[החי]] נושא את עצמו. ולכן אין האדם שהוציאן חייב, אולם חכמים סוברים שחייב. | במסכת שבת{{הערה|צד,א}} נחלקו חכמים ורבי נתן בדין אדם המוציא בשבת בהמה, חיה או עוף כשהם בחיים לרשות-הרבים. רבי נתן סובר שהוא פטור, ואינו חייב מן התורה באיסור [[הוצאה מרשות לרשות|הוצאה]], וטעמו הוא ש[[החי]] נושא את עצמו. ולכן אין האדם שהוציאן חייב, אולם חכמים סוברים שחייב. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחה א' לפרשת יתרו}}, | ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|חלק ו' שיחה א' לפרשת יתרו}}, מבאר הרבי{{הערה|בנוגע למחלוקת חכמים בדין אדם המוציא בשבת בהמה}}, את ההבדל בין סוג ה[[חי]] לסוג ה[[צומח]], על סוג ה[[חי]]. | ||
בסוג ה"חי", החיות היא נפשית, זוהי הסיבה לכך שבבעל-חי מצוי כח הרצון שבו מתבטאת ה"נפש". וגם הגוף שלו מושפע מרצון הנפש בדרך ממילא, מצד זה שהוא מיוחד עמו, עד כדי כך שמהותו היא הנפש". | בסוג ה"חי", החיות היא נפשית, זוהי הסיבה לכך שבבעל-חי מצוי כח הרצון שבו מתבטאת ה"נפש". וגם הגוף שלו מושפע מרצון הנפש בדרך ממילא, מצד זה שהוא מיוחד עמו, עד כדי כך שמהותו היא הנפש". | ||
עוד מסביר, שנפש וגוף בערכם זה - לזה הם מהות ומציאות. ולהעיר מזה שהחי נושא את עצמו ואינו מרגיש את עצמו{{הערה|וראה ד"ה יחיינו מיומים תש"א פ ב}} | עוד מסביר, שנפש וגוף בערכם זה - לזה הם מהות ומציאות. ולהעיר מזה שהחי נושא את עצמו ואינו מרגיש את עצמו{{הערה|וראה ד"ה יחיינו מיומים תש"א פ ב}}. | ||
==דיני מוקצה== | ==דיני מוקצה== | ||
===כלי שמלאכתו לאיסור=== | ===כלי שמלאכתו לאיסור=== | ||
כלי שמשתמשים בו כדי לעשות מלאכה האסורה בשבת. | כלי שמשתמשים בו כדי לעשות מלאכה האסורה בשבת. כמו: מחט, נרות, פטיש, מחק, מכשיר כתיבה, אודם, חותמת, גפרורים, מהדק, מטריה, מנגל, בטריה, תפילין, פנס, מגהץ. | ||
כמו: מחט, נרות, פטיש, מחק, מכשיר כתיבה, אודם, חותמת, גפרורים, מהדק, מטריה, מנגל, בטריה, תפילין, פנס, מגהץ | |||
מותר לטלטל 'כלי שמלאכתו לאיסור' בשבת רק לצורך גופו או לצורך מקומו. | מותר לטלטל 'כלי שמלאכתו לאיסור' בשבת רק לצורך גופו או לצורך מקומו. | ||
===לצורך גופו=== | ===לצורך גופו=== | ||
צריכים את גוף הכלי כדי לעשות איתו משהו שמותר בשבת. | צריכים את גוף הכלי כדי לעשות איתו משהו שמותר בשבת. | ||
===לצורך מקומו=== | ===לצורך מקומו=== | ||
צריכים את המקום ששם מונח החפץ האסור. | צריכים את המקום ששם מונח החפץ האסור. | ||
===מוקצה מחמת חסרון כיס=== | ===מוקצה מחמת חסרון כיס=== | ||
דברים שמאוד יקרים לאדם, והוא חושש עליהם שיתקלקלו ויהרסו. | דברים שמאוד יקרים לאדם, והוא חושש עליהם שיתקלקלו ויהרסו. כמו פלאפון, כלי נגינה, מצלמה, ארנק עם כסף, חפצים בחנות שעומדים למכירה, תעודת זהות, שלט, מחשב, | ||
אסור לטלטל, לא לצורך גופו ולא לצורך ממונו. | אסור לטלטל, לא לצורך גופו ולא לצורך ממונו. | ||
===אוכלים משקים וספרים בשבת=== | ===אוכלים משקים וספרים בשבת=== | ||
אוכלים ומשקים כשרים, וכן ספרים שמותר לקרות בהם בשבת – אינם מוקצה כלל ומותר לטלטלם בשבת גם שלא לצורך כלל. | אוכלים ומשקים כשרים, וכן ספרים שמותר לקרות בהם בשבת – אינם מוקצה כלל ומותר לטלטלם בשבת גם שלא לצורך כלל. | ||
| שורה 37: | שורה 42: | ||
===כלים שאסור לטלטל בשבת=== | ===כלים שאסור לטלטל בשבת=== | ||
אסרו חכמים לטלטל כלים שאינם עומדים לשימוש המותר בשבת ויש בזה גם כן חילוקי דינים כדלקמן. וגם כלים שמיועדים לשימוש המותר בשבת יש בהם גדר מסויים של מוקצה כדלקמן, אבל מאכלים המותרים בשבת וכן ספרים המותרים בקריאה בשבת אינם מוקצה כלל. | אסרו חכמים לטלטל כלים שאינם עומדים לשימוש המותר בשבת ויש בזה גם כן חילוקי דינים כדלקמן. וגם כלים שמיועדים לשימוש המותר בשבת יש בהם גדר מסויים של מוקצה כדלקמן, אבל מאכלים המותרים בשבת וכן ספרים המותרים בקריאה בשבת אינם מוקצה כלל. | ||
===בכלים=== | ===בכלים=== | ||
אסרו חכמים לטלטל כלים שאינם עומדים לשימוש המותר בשבת ויש בזה גם כן חילוקי דינים כדלקמן. וגם כלים שמיועדים לשימוש המותר בשבת יש בהם גדר מסויים של מוקצה כדלקמן, אבל מאכלים המותרים בשבת וכן ספרים המותרים בקריאה בשבת אינם מוקצה כלל. | אסרו חכמים לטלטל כלים שאינם עומדים לשימוש המותר בשבת ויש בזה גם כן חילוקי דינים כדלקמן. וגם כלים שמיועדים לשימוש המותר בשבת יש בהם גדר מסויים של מוקצה כדלקמן, אבל מאכלים המותרים בשבת וכן ספרים המותרים בקריאה בשבת אינם מוקצה כלל. | ||
| שורה 44: | שורה 50: | ||
===באוכלים=== | ===באוכלים=== | ||
כל אוכל שראוי לאכילה, גם אם ראוי קצת לאכילה, אינו מוקצה כלל ומותר לטלטלו גם שלא לצורך. | כל אוכל שראוי לאכילה, גם אם ראוי קצת לאכילה, אינו מוקצה כלל ומותר לטלטלו גם שלא לצורך. | ||
כל מה שאינו ראוי לאכילה, כגון קטניות הצריכות להתבשל, הוא מוקצה גמור כל זמן שלא נתבשלו. וכן פרי או ירק שלא גדל כל צורכו ואינו ראוי כלל לאכילה הוא מוקצה גמור ואם ראוי קצת לאכילה ואפילו אם מקצת בני אדם אוכלים אותו – אינו מוקצה כלל ודינו | כל מה שאינו ראוי לאכילה, כגון קטניות הצריכות להתבשל, הוא מוקצה גמור כל זמן שלא נתבשלו. וכן פרי או ירק שלא גדל כל צורכו ואינו ראוי כלל לאכילה הוא מוקצה גמור ואם ראוי קצת לאכילה ואפילו אם מקצת בני אדם אוכלים אותו – אינו מוקצה כלל ודינו כנ"ל. אבל אם אין ראוי כלל לאכילה הוא מוקצה גמור. | ||
===גבי נכרי=== | ===גבי נכרי=== | ||
| שורה 53: | שורה 59: | ||
===דיני משחק בשבת=== | ===דיני משחק בשבת=== | ||
בהלכות שבת שבשולחן-ערוך הוקדשו כמה סימנים{{הערה|הסימנים ש"ח-שי"א}}להלכות מוקצה, וישנם כמה מהתייחסויות הרבי לדינים שבסימנים אלו. | בהלכות שבת שבשולחן-ערוך הוקדשו כמה סימנים{{הערה|הסימנים ש"ח-שי"א}} להלכות מוקצה, וישנם כמה מהתייחסויות הרבי לדינים שבסימנים אלו. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק בשולחן ערוך, שאסור לשחק בכדור ב[[שבת]] וב[[יום טוב]], משום שאסור לטלטלו בגלל שאין תורת כלי עליו. ויש שמתירים לטלטל אותו ולשחק בו ברשות הרבים. | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק בשולחן ערוך, שאסור לשחק בכדור ב[[שבת]] וב[[יום טוב]], משום שאסור לטלטלו בגלל שאין תורת כלי עליו. ויש שמתירים לטלטל אותו ולשחק בו ברשות הרבים. | ||
בשיחה התבטא הרבי: {{ציטוטון|ישנם כאלו שאינם יודעים מהו "פוטבאָל". ישנו דין בשולחן-ערוך ש"אסור לשחוק בכדור בשבת" עם שקלא-וטריא שלימה בכך. גם יהודים יראי-שמים יודעים את השקלא-וטריא שבדבר, ואף-על-פי-כן אומרים הם פרק תהילים במקום לעשות זאת...{{הערה|מוצאי-שבת פרשת שמיני תשל"ט, נדפס בשיחות קודש תשל"ט, כרך ב' עמ' 591-2, בלתי מוגה}}}}. | |||
{{ | |||
===דיני מוקצה באוכלין=== | ===דיני מוקצה באוכלין=== | ||
| שורה 69: | שורה 73: | ||
===נוי סוכה=== | ===נוי סוכה=== | ||
בספר חסידים של [[רבי יהודה החסיד]] {{הערה|סימן תר}} נאמר:{{ציטוט|תוכן= "אמרו לאחד הנה רבים תולים נויי סוכה ואתה אינך תולה. אמר (אותו אחד שלא תלה) מה מועיל, הילדים ינתקו הפירות והחוטין בשבת, מוטב שלא יחטאו על ידי".|מרכאות=לא}} | בספר חסידים של [[רבי יהודה החסיד]]{{הערה|סימן תר}} נאמר:{{ציטוט|תוכן= "אמרו לאחד הנה רבים תולים נויי סוכה ואתה אינך תולה. אמר (אותו אחד שלא תלה) מה מועיל, הילדים ינתקו הפירות והחוטין בשבת, מוטב שלא יחטאו על ידי".|מרכאות=לא}} | ||
כשההדיר הרב אברהם אהרן פרייס את הספר בפירושו 'משנת אברהם', תמה: | כשההדיר הרב אברהם אהרן פרייס את הספר בפירושו 'משנת אברהם', תמה: | ||
| שורה 78: | שורה 82: | ||
הרבי מציין: {{ציטוט|תוכן="שוב ראיתי בהגהות לפרי מגדים שם משנת חסידים שמציין למג"א סתרל"ח, ופרי מגדים שם. וראה גם כן שלחן ערוך רבנו הזקן שם סי"ח.|מרכאות=לא}} | הרבי מציין: {{ציטוט|תוכן="שוב ראיתי בהגהות לפרי מגדים שם משנת חסידים שמציין למג"א סתרל"ח, ופרי מגדים שם. וראה גם כן שלחן ערוך רבנו הזקן שם סי"ח.|מרכאות=לא}} | ||
===הוקצה בטעות=== | ===הוקצה בטעות=== | ||
בי"ב מנחם-אב תשט"ו {{הערה|אגרות-קודש כרך י"א עמ' שכג}} כתב הרבי: | בי"ב מנחם-אב תשט"ו {{הערה|אגרות-קודש כרך י"א עמ' שכג}} כתב הרבי: | ||
| שורה 92: | שורה 97: | ||
{{ציטוט|תוכן="ילמדנו רבינו שליט"א דברי כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ... שכתוב שם לעניין משחק הכדור בשבת: "ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות-הרבים", ומשמע דאפילו בשבת מותר לשחוק בו ברשות-הרבים... והנני כמעט בטוח שחסר כאן תיבת "ביום טוב", אולם יראתי מלהגיה טרם ששמעתיו מכ"ק רבינו שליט"א".|מרכאות=לא}} | {{ציטוט|תוכן="ילמדנו רבינו שליט"א דברי כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ... שכתוב שם לעניין משחק הכדור בשבת: "ויש מתירים לטלטלו ולשחוק בו ברשות-הרבים", ומשמע דאפילו בשבת מותר לשחוק בו ברשות-הרבים... והנני כמעט בטוח שחסר כאן תיבת "ביום טוב", אולם יראתי מלהגיה טרם ששמעתיו מכ"ק רבינו שליט"א".|מרכאות=לא}} | ||
על כך ענה לו הרבי בכ"ה טבת תשל"ה | על כך ענה לו הרבי בכ"ה טבת תשל"ה{{הערה|השאלה ומכתב הרבי – באגרות קודש כרך ל' עמ' פז}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=שלום וברכה! | {{ציטוט|תוכן=שלום וברכה! | ||
| שורה 112: | שורה 117: | ||
במשנה (ראש השנה כה,א) מסופר: "שלח לו רבן גמליאל [לר' יהושע] גוזרני עליך שתבוא אלי במקלך ובמעותיך (ובתרמילך) ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך... ונטל מקלו ותרמילו והלך ליבנה כו'". | במשנה (ראש השנה כה,א) מסופר: "שלח לו רבן גמליאל [לר' יהושע] גוזרני עליך שתבוא אלי במקלך ובמעותיך (ובתרמילך) ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך... ונטל מקלו ותרמילו והלך ליבנה כו'". | ||
הרבי | הרבי מסביר את פשר המשנה{{הערה|בשיחות קודש תש"מ כרך א עמ' 718 בשולי הגיליון}}: | ||
"הלך" – הוא רק איסור תחומים. | "הלך" – הוא רק איסור תחומים. | ||
| שורה 119: | שורה 124: | ||
וב"תרמילו" – גם איסור מוקצה. | וב"תרמילו" – גם איסור מוקצה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר]]. | * [[הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר]]. | ||
| שורה 124: | שורה 130: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/beis-medrash/60319/ האם דולר של הרבי הוא מוקצה בשבת? באתר {{אינפו|}}] | *[https://chabad.info/beis-medrash/60319/ האם דולר של הרבי הוא מוקצה בשבת? באתר {{אינפו|}}] | ||
{{הלכה|}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||