27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===קידוש והבדלה=== | ===קידוש והבדלה=== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[קידוש]], [[הבדלה]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[קידוש]], [[הבדלה]]}} | ||
יש{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רעא סעי' א-ד.}} [[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש. | יש{{הערה|בכל זה, ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סימן רעא סעי' א-ד.}} [[מצות עשה]] מן התורה לקדש את יום השבת בדברים{{הערה|רמב"ם פכ"ט ה"א. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא ס"ק א.}}, שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו"{{הערה|שמות כ, ח.}}. כלומר זכרהו זכירות שבח וקידוש. | ||
זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם ההבדלה גם היא חיוב מדאורייתא{{הערה|רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם [[רש"י]] נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).}}, או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת{{הערה|תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מכל מקום שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.}}. | זכירה זו היא גם בכניסת השבת וגם ביציאתה. אולם יש מחלוקת האם ההבדלה גם היא חיוב מדאורייתא{{הערה|רמב"ם שם, ובס' המצות מ"ע קנה. חינוך מצוה לא. וראה גם [[רש"י]] נזיר דף ד רע"א (בגירסת הגמרא בפסחים).}}, או שהיא רק מדברי סופרים, כיון שהחיוב הוא רק על כניסת השבת{{הערה|תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם ר"ת. שבלי הלקט השלם סי' קל. מכל מקום שם בשם יש אומרים. ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח. ב' הדיעות במאירי כ, ב ד"ה נתגלגל.}}. | ||
חכמים תיקנו{{הערה| רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא סק"א.}}, שתהא זכירה זו על כוס של [[יין]], בין בכניסתו בין ביציאתו{{הערה|גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. מכל מקום שם.}}. | חכמים תיקנו{{הערה|רמב"ם פכ"ט ה"ו. תוס' סוכה לח, א ד"ה מאי קושיא. פסחים קו, א ד"ה זוכרהו. מ"א סי' רעא סק"א.}}, שתהא זכירה זו על כוס של [[יין]], בין בכניסתו בין ביציאתו{{הערה|גמרא ברכות לג, א. רמב"ם שם. מכל מקום שם.}}. | ||
הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופרים{{הערה|מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.}}, ואף על פי כן יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דבר. אלא שאם אין לו אלא כוס אחד, וחל יו"ט ב[[ערב שבת]] – הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"ט, כיון שעיקר הקידוש ב[[שבת]] הוא מן התורה אף על פי שעל הכוס הוא מדברי סופרים. | הקידוש ביו"ט הוא מדברי סופרים{{הערה|מגיד משנה פכ"ט הי"ח. מ"א ס"ק א.}}, ואף על פי כן יש לו כל דיני קידוש של שבת לכל דבר. אלא שאם אין לו אלא כוס אחד, וחל יו"ט ב[[ערב שבת]] – הרי קידוש של שבת קודם לשל יו"ט, כיון שעיקר הקידוש ב[[שבת]] הוא מן התורה אף על פי שעל הכוס הוא מדברי סופרים. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
'''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ{{הערה|[[ברייתא]] בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי [[יין]] ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}. | '''הדחה''' ו'''שטיפה''' – נקיון הכוס, להדיחה מבפנים ולשוטפה מבחוץ{{הערה|[[ברייתא]] בברכות שם ע"א. טור ושו"ע סי' קפג ס"א.}}, כדי שיהא כוס של ברכה יפה מבית ומחוץ{{הערה|תוס' שם ד"ה שטיפה מבחוץ. והרב רבנו יונה שם. מרדכי שם רמז קפו. טור ושו"ע שם.}}. ואם הוא נקי מבית ומבחוץ, ואין בו שיורי כוסות; דהיינו שיורי [[יין]] ששרה בו פת{{הערה|מ"א ס"ק א מרש"י ביצה כא, ב ד"ה שיורי.}} או שקנחו יפה במפה – דיו, כיון שהוא יפה מבית ומבחוץ{{הערה|מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעט ס"ב.}}. | ||
'''חי''' – '''א.''' יש אומרים{{הערה| רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. שו"ע שם ס"ב.}} שהכוונה היא: שאפילו שאם היין חזק צריך למזוג בו [[יין]] בכדי שיוכל לשתות אותו, מכל מקום, בתחילה צריך לתת מהיין כשהוא 'חי' לתוך הכוס, וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים, שהרי כל 'כוס של ברכה' מצוה מן המובחר שתהיה מזוגה{{הערה|ברכות נ, ב.}}, כדי שיהא ערב לשתותה. ולמה בברכת הארץ, להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה{{הערה| הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.}}; חיוב זה הוא גם בחוץ לארץ, בכדי להורות על שבחה של הארץ{{הערה|ב"י ד"ה ואהא.}}, אבל אם הוא בחו"ל (או אפילו בארץ), במקום שהיין לא חזק – אין צורך למוזגו{{הערה|טור ורמ"א. וכ"ה משמעות [[הרמב"ם]] שם.}}. ומקומות מועטים נוהגין למזוג כל [[יין]] על פי הקבלה{{הערה|ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, על פי מדרש הנעלם רות (זוהר חדש ח"ב מז, ב). הובא במ"א ס"ק ב. וראה נתיבות עולם למהר"ל מפראג (נתיב העבודה פי"ח דף מ'). הובא באליה רבה ס"ק ב.}}. אמנם כיום, "סתם יינות שלנו אין חזקים ואין צריך מזיגה כלל"{{הערה|סי' תעב סי"ז.}}. '''ב.''' ויש מפרשים{{הערה| פירוש הב' ברש"י ברכות נא, ב ד"ה חי (ראה המתרגם שם). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). טור ורמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג.}}, 'חי' הוא מלשון 'טריות' ("פריש" באידיש). דהיינו, שיוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכה. ובמדינות אלו שאין לנו [[יין]] הרבה בבתים, אין צריך אלא לשפכו מהקנקן שמחזיקין בו [[יין]] סמוך לברכה, ולא מהחבית (שאינה בבית){{הערה|רמ"א שם.}}. אלא אם כן הוא שולח מישהו לחנות לקנות ישירות מהחבית, שאז עדיף לשלוח סמוך לברכה, בשביל שיהיה חי מהחבית{{הערה|מגן אברהם שם.}}. '''ג.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הג' בתוס' שם נ, ב ד"ה מודים, וב[[שבת]] עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, ו[[בבא בתרא]] צז, ב ד"ה עד בשם גדולי נרבונא. הרב רבנו יונה שם ד"ה על כן. רא"ש שם פ"ז סל"ה.וטור בשם יש מפרשים. שו"ע ס"ג.}}, 'חי' – שיהא הכוס שלם. ששבירת הכלים זו היא מיתתן{{הערה|[[בבא קמא]] נד, א.}}. ואפילו נשבר בסיס של מטה בכוס שיש לה רגל – פסול, אלא אם כן זוהי שעת הדחק{{הערה|מהרי"ל הל' סעודה. מ"א ס"ק ה.}}. '''למעשה''', טוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר{{הערה| טור ולבוש ס"ב. אליה רבה ס"ק ה.}}. | '''חי''' – '''א.''' יש אומרים{{הערה|רי"ף ברכות (לח, א). רמב"ם הל' ברכות פ"ז הט"ו. שו"ע שם ס"ב.}} שהכוונה היא: שאפילו שאם היין חזק צריך למזוג בו [[יין]] בכדי שיוכל לשתות אותו, מכל מקום, בתחילה צריך לתת מהיין כשהוא 'חי' לתוך הכוס, וכשמגיע לברכת הארץ יתן לתוכו מים, שהרי כל 'כוס של ברכה' מצוה מן המובחר שתהיה מזוגה{{הערה|ברכות נ, ב.}}, כדי שיהא ערב לשתותה. ולמה בברכת הארץ, להודיע שבח הארץ שיינותיה חזקים וצריכים מזיגה{{הערה|הרב רבנו יונה שם (לז, ב ד"ה חי). וטור ושו"ע שם.}}; חיוב זה הוא גם בחוץ לארץ, בכדי להורות על שבחה של הארץ{{הערה|ב"י ד"ה ואהא.}}, אבל אם הוא בחו"ל (או אפילו בארץ), במקום שהיין לא חזק – אין צורך למוזגו{{הערה|טור ורמ"א. וכ"ה משמעות [[הרמב"ם]] שם.}}. ומקומות מועטים נוהגין למזוג כל [[יין]] על פי הקבלה{{הערה|ב"י ד"ה ומ"ש רבנו, על פי מדרש הנעלם רות (זוהר חדש ח"ב מז, ב). הובא במ"א ס"ק ב. וראה נתיבות עולם למהר"ל מפראג (נתיב העבודה פי"ח דף מ'). הובא באליה רבה ס"ק ב.}}. אמנם כיום, "סתם יינות שלנו אין חזקים ואין צריך מזיגה כלל"{{הערה|סי' תעב סי"ז.}}. '''ב.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הב' ברש"י ברכות נא, ב ד"ה חי (ראה המתרגם שם). רבנו ירוחם נתיב טז ח"ז (קמח, ד). טור ורמ"א ס"ב. מ"א ס"ק ג.}}, 'חי' הוא מלשון 'טריות' ("פריש" באידיש). דהיינו, שיוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכה. ובמדינות אלו שאין לנו [[יין]] הרבה בבתים, אין צריך אלא לשפכו מהקנקן שמחזיקין בו [[יין]] סמוך לברכה, ולא מהחבית (שאינה בבית){{הערה|רמ"א שם.}}. אלא אם כן הוא שולח מישהו לחנות לקנות ישירות מהחבית, שאז עדיף לשלוח סמוך לברכה, בשביל שיהיה חי מהחבית{{הערה|מגן אברהם שם.}}. '''ג.''' ויש מפרשים{{הערה|פירוש הג' בתוס' שם נ, ב ד"ה מודים, וב[[שבת]] עו, ב ד"ה כדי שימזגנו, ו[[בבא בתרא]] צז, ב ד"ה עד בשם גדולי נרבונא. הרב רבנו יונה שם ד"ה על כן. רא"ש שם פ"ז סל"ה.וטור בשם יש מפרשים. שו"ע ס"ג.}}, 'חי' – שיהא הכוס שלם. ששבירת הכלים זו היא מיתתן{{הערה|[[בבא קמא]] נד, א.}}. ואפילו נשבר בסיס של מטה בכוס שיש לה רגל – פסול, אלא אם כן זוהי שעת הדחק{{הערה|מהרי"ל הל' סעודה. מ"א ס"ק ה.}}. '''למעשה''', טוב לחוש לכל הפירושים כשאפשר{{הערה|טור ולבוש ס"ב. אליה רבה ס"ק ה.}}. | ||
'''מלא''' – כמשמעו, שהכוס תהיה מלאה על כל גדותיה. ומכל מקום, אם הוא חושש שמילוי רב יגרום לשפיכת וביזוי היין, ישאיר קצת ריק למעלה ואין לחוש, כיוון שעדיין שם 'מלא' עליו{{הערה|ט"ז סוף ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ד. וראה ט"ז סי' קפב ס"ק ג.}}. | '''מלא''' – כמשמעו, שהכוס תהיה מלאה על כל גדותיה. ומכל מקום, אם הוא חושש שמילוי רב יגרום לשפיכת וביזוי היין, ישאיר קצת ריק למעלה ואין לחוש, כיוון שעדיין שם 'מלא' עליו{{הערה|ט"ז סוף ס"ק ד. אליה רבה ס"ק ד. וראה ט"ז סי' קפב ס"ק ג.}}. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
גם על ידי הוספת מעט [[מים]] אפשר לתקן{{הערה|רא"ש שם בפסחים. תוס' ברכות שם. מרדכי ברכות שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה דרישה אות ד.}}, בין [[יין]] בין שאר משקים שהם חמר מדינה, אם אי אפשר לתקן במינם{{הערה|מ"א ס"ק י"א.}}. אך בתנאי שהמים לא יקלקלו אותם באופן שהם לא יהיו ראויים לשתיה{{הערה|רא"ש ברכות שם. ט"ז ס"ק ז.}}. וביין, יכול לתקן על ידי מים{{הערה|מהרש"ל בהגהותיו לטור. דרישה ס"ק ד. עטרת זקנים ס"ק ד.}} גם אם יש לו עוד [[יין]] (אם הם לא יקלקלוהו), כיוון שזוהי הרגילות למזוג את היין במים. | גם על ידי הוספת מעט [[מים]] אפשר לתקן{{הערה|רא"ש שם בפסחים. תוס' ברכות שם. מרדכי ברכות שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה דרישה אות ד.}}, בין [[יין]] בין שאר משקים שהם חמר מדינה, אם אי אפשר לתקן במינם{{הערה|מ"א ס"ק י"א.}}. אך בתנאי שהמים לא יקלקלו אותם באופן שהם לא יהיו ראויים לשתיה{{הערה|רא"ש ברכות שם. ט"ז ס"ק ז.}}. וביין, יכול לתקן על ידי מים{{הערה|מהרש"ל בהגהותיו לטור. דרישה ס"ק ד. עטרת זקנים ס"ק ד.}} גם אם יש לו עוד [[יין]] (אם הם לא יקלקלוהו), כיוון שזוהי הרגילות למזוג את היין במים. | ||
אבל אם המים הינם פגומים, הם פסולים אפילו למזוג בהם [[יין]] שאינו פגום{{הערה| ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם ארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב, בשם רב הילאי גאון. שו"ע ס"ג.}}, כיוון שאין המים מתבטלים ביין ברוב, הואיל ו'''טעם''' המים נרגש ביין, שהרי ליין מזוג אין את אותו טעם של [[יין]] שאינו מזוג{{הערה|ליישב קושית הפרי מגדים (א"א ס"ק ח). והיינו דמטעם זה הוי מין בשאינו מינו (ראה ש"ך יו"ד סי' צח ס"ק ו). וראה תהלה לדוד ס"ק ד.}}. | אבל אם המים הינם פגומים, הם פסולים אפילו למזוג בהם [[יין]] שאינו פגום{{הערה|ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם ארחות חיים הל' קדוש היום סי' כב, בשם רב הילאי גאון. שו"ע ס"ג.}}, כיוון שאין המים מתבטלים ביין ברוב, הואיל ו'''טעם''' המים נרגש ביין, שהרי ליין מזוג אין את אותו טעם של [[יין]] שאינו מזוג{{הערה|ליישב קושית הפרי מגדים (א"א ס"ק ח). והיינו דמטעם זה הוי מין בשאינו מינו (ראה ש"ך יו"ד סי' צח ס"ק ו). וראה תהלה לדוד ס"ק ד.}}. | ||
בשעת הדחק, כשאין לו, לא [[יין]] ולא [[מים]] – מוטב לברך על כוס פגום, מלברך בלא כוס כלל{{הערה|רשב"ם פסחים קו, א ד"ה קפיד. תוס' שם ד"ה דקפיד ובברכות שם בשמו. ומהר"ם מרוטנבורג בתשבץ סי' שיג. הובא בארחות חיים שם. טור ושו"ע ס"ז.}} במקומות ששאר משקים אינם חמר מדינה או כשאין לו{{הערה|מ"א סי' רצו ס"ק ה. וראה גם לקמן שם ס"ט. וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק י.}}. | בשעת הדחק, כשאין לו, לא [[יין]] ולא [[מים]] – מוטב לברך על כוס פגום, מלברך בלא כוס כלל{{הערה|רשב"ם פסחים קו, א ד"ה קפיד. תוס' שם ד"ה דקפיד ובברכות שם בשמו. ומהר"ם מרוטנבורג בתשבץ סי' שיג. הובא בארחות חיים שם. טור ושו"ע ס"ז.}} במקומות ששאר משקים אינם חמר מדינה או כשאין לו{{הערה|מ"א סי' רצו ס"ק ה. וראה גם לקמן שם ס"ט. וראה בדי השלחן סי' מו ס"ק י.}}. | ||