29
עריכות
מ
הגהה, ניסוח, חבדיות
(מחיקת כפילות) |
איש חסיד ישנו (שיחה | תרומות) מ (הגהה, ניסוח, חבדיות) |
||
| (33 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
{{לשכתב|התאמה לחב"דפדיה}} | |||
{{חב"דפדיה - סגנון}} | {{חב"דפדיה - סגנון}} | ||
חב"דפדיה | [[חב"דפדיה]] נכתב בשפה ה[[עברית]] בת ימינו. לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, שבהם יש להתחשב, במיוחד כאשר כותבים אודות נושאים ומושגים שמקורם במאמרים ושיחות שנכתבו תוך שימוש בביטויים ותחביר שעלולים להיות זרים לדוברי העברית המודרנית. בנוסף ל[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות ולקווים המנחים]] הכלליים של [[חב"דפדיה]]. | ||
עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בחב"דפדיה. | עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בחב"דפדיה. | ||
==תרגום השפה המקובלת בספרי החסידות לעברית בת ימינו== | ==תרגום השפה המקובלת בספרי החסידות לעברית בת ימינו== | ||
בחב"דפדיה יש | בחב"דפדיה יש להימנע משימוש במילים שאינן מצויות בשפה ה[[עברית]] ואינן מוכרות למי שלא נחשף לספרי החסידות, מילים אלו לא מתאימות באנציקלופדיה שרוצה לפנות לדוברי העברית המודרנית. | ||
דוגמאות: במקום "פשוט בשכל אצלו" יש לכתוב "ברור לו"; במקום "יוכל להיות השגה ב[[עתיק]]" "ניתן להבין את דרגת [[עתיק]]". גם מילים שהשורש | דוגמאות: במקום "פשוט בשכל אצלו" יש לכתוב "ברור לו"; במקום "יוכל להיות השגה ב[[עתיק]]" "ניתן להבין את דרגת [[עתיק]]". גם מילים שהשורש שלהן מוכר וניתן להבינם, אך ההטיות הייחודיות שלהם לא מקובלות, יש להימנע משימוש בהם. | ||
==סגנון== | ==סגנון== | ||
| שורה 19: | שורה 16: | ||
===תוארו של אדם=== | ===תוארו של אדם=== | ||
במהלך חייו, האדם מחליף תפקידים ותארים. בעת התייחסות לאדם יש לציין את תפקידו/תוארו בעת ההתרחשות המתוארת, ולא במועד אחר, כדי שלא ליצור אנכרוניזם. דוגמאות: | |||
במהלך חייו | * אין לתאר את הרב [[מאיר אשכנזי]]: "נולד בי"ט כסלו תש"ל לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]", משום שבעת לידתו לא היה אביו רבה של כפר חב"ד (אלא רק שנים לאחר מכן), ולכן יש לתקן ל"נולד בי"ט כסלו תש"ל לאביו הרב מרדכי שמואל אשכנזי (לימים רבה של כפר חב"ד)". | ||
* אין לתאר את | |||
* בעת | * בעת הזכרת הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]] ב[[תנש"א]], יש לתאר את הרב [[יוסף אברהם הלר]] "הרב יוסף אברהם הלר, חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]]", ואין זה נכון לכתוב "הרב יוסף אברהם הלר, חבר בית דין צדק קראון הייטס לשעבר", משום שבעת החתימה על פסק הדין הרב הלר כיהן בתפקיד זה, וטרם הפך ל"לשעבר". | ||
בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה. | בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה. | ||
במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל " | במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל "הרב הלר, חבר בד"ץ קראון הייטס דאז". | ||
===כלל "בראשית ברא"=== | ===כלל "בראשית ברא"=== | ||
כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות: | כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות: | ||
*"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ". | *"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ"{{הערה|יש להעיר, שהשימוש בפסוק לכלל זה הוא רק לפי פירוש [[אונקלוס]], [[רמב"ן]], [[רד"ק]] ועוד שפירוש הפסוק הוא: "בתחילה ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", כך שמשעותו שווה למשפט: "בתחילה אלוקים ברא את השמים ואת הארץ". אמנם, לפירוש [[רש"י]], [[ראב"ע]] ועוד אין הפירוש כך אלא: "בתחילת ברוא אלוקים את השמים ואת הארץ" ומחובר למקרא שלאחרי זה. הבאת דוגמא זו כאן באה על מנת להקל על ההבנה.}}. | ||
*"בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת"). | *"בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת"). | ||
כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי"). | כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי"). | ||
כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – " | כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – "בכל רגע ה' בורא את העולם מחדש" ולא "בכל רגע בורא ה' את העולם מחדש"). | ||
כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא: | כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא: | ||
| שורה 50: | שורה 45: | ||
:לאחר יום הולדתו רכש דני ספר. | :לאחר יום הולדתו רכש דני ספר. | ||
ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל: | ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל: | ||
:דני רכש | :דני רכש ספר לאחר יום הולדתו. | ||
===ביטויים מיותרים=== | ===ביטויים מיותרים=== | ||
* יש הכותבים בגוף הערך '''עובדה מעניינת היא''', או '''יש לציין כי'''. אין להשתמש בביטויים אלה – | * יש הכותבים בגוף הערך '''עובדה מעניינת היא''', או '''יש לציין כי'''. אין להשתמש בביטויים אלה – הותירו לקוראים להחליט אם העובדה אכן מעניינת וראויה לציון. דבר אינו נגרע מהערך כאשר נמחקות ממנו מילות סרק אלה. | ||
* '''כמו כן''' - מילות קישור שאפשר בלעדיהן. | * '''כמו כן''' - מילות קישור שאפשר בלעדיהן. | ||
* '''כידוע''' – השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, הרבי הריי"צ נפטר בשנת תש"י", מיותר מכיוון שמטבע הדברים, מילה זו/צורת התבטאות שכזו מובילה רק לאחד משני ה"תרחישים" השליליים הבאים: | * '''כידוע''' – השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, הרבי הריי"צ נפטר בשנת תש"י", מיותר מכיוון שמטבע הדברים, מילה זו/צורת התבטאות שכזו מובילה רק לאחד משני ה"תרחישים" השליליים הבאים: | ||
| שורה 62: | שורה 57: | ||
* '''הוא שמו''' – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים. | * '''הוא שמו''' – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים. | ||
* '''נולד להוריו''' – מן המפורסמות שאדם נולד להוריו, ולכן במקום לכתוב "יצחק נולד להוריו, אברהם ושרה", די לכתוב "יצחק נולד לאברהם ושרה". | * '''נולד להוריו''' – מן המפורסמות שאדם נולד להוריו, ולכן במקום לכתוב "יצחק נולד להוריו, אברהם ושרה", די לכתוב "יצחק נולד לאברהם ושרה". | ||
* '''נֶחְשָׁב''' – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־". | * '''נֶחְשָׁב''' – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־". | ||
* '''ראה את עצמו''' – אי אפשר להיכנס לראש של אדם ואי אפשר לדעת איך הוא ראה את עצמו. דוגמאות לניסוח מדויק יותר: "ראובן יצחקי הציג את עצמו כפילוסוף" או "שמעון לוי כתב במאמרו שהוא רואה את עצמו כפיזיקאי". | * '''ראה את עצמו''' – אי אפשר להיכנס לראש של אדם ואי אפשר לדעת איך הוא ראה את עצמו. דוגמאות לניסוח מדויק יותר: "ראובן יצחקי הציג את עצמו כפילוסוף" או "שמעון לוי כתב במאמרו שהוא רואה את עצמו כפיזיקאי". | ||
* '''מונה לתפקיד''' - די לכתוב '''מונה ל'''. דוגמה: במקום לכתוב "אברהם מונה לתפקיד המנהל" עדיף לכתוב "אברהם מונה למנהל". | * '''מונה לתפקיד''' - די לכתוב '''מונה ל'''. דוגמה: במקום לכתוב "אברהם מונה לתפקיד המנהל" עדיף לכתוב "אברהם מונה למנהל". | ||
| שורה 77: | שורה 72: | ||
* במקום "הרב, '''אשר''' התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." עדיף לכתוב "הרב, '''ש'''התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." | * במקום "הרב, '''אשר''' התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." עדיף לכתוב "הרב, '''ש'''התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." | ||
* במקום "המחזה '''נסוב''' סביב חיי הרמב"ם" עדיף לכתוב "המחזה '''עוסק''' בחיי הרמב"ם"{{הערה|1=הצורה "נסוב" נפוצה למדי בשפה הכתובה, אבל איננה תקנית. הצורה התקנית היא "נסב" (החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 3.6 ד) ומשמעותה "פנה, נטה הצידה; הועבר; הקיף; התגלגל" (מילון אבן־שושן).}} (אלא אם כוונתכם להדגיש שחיי הרמב"ם הם הציר המרכזי של המחזה). | * במקום "המחזה '''נסוב''' סביב חיי הרמב"ם" עדיף לכתוב "המחזה '''עוסק''' בחיי הרמב"ם"{{הערה|1=הצורה "נסוב" נפוצה למדי בשפה הכתובה, אבל איננה תקנית. הצורה התקנית היא "נסב" (החלטות האקדמיה בדקדוק סע' 3.6 ד) ומשמעותה "פנה, נטה הצידה; הועבר; הקיף; התגלגל" (מילון אבן־שושן).}} (אלא אם כוונתכם להדגיש שחיי הרמב"ם הם הציר המרכזי של המחזה). | ||
* רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". | * רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". ברוב המקרים פשוט ובהיר יותר להשתמש ב"לפני" או "עד". | ||
===שימוש באוגד – הוא, הנו=== | ===שימוש באוגד – הוא, הנו=== | ||
בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או | בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington '''is''' the capital of the USA" – "וושינגטון '''היא''' בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו נדרש תמיד וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is". | ||
האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "שרה היא צנועה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "שרה הייתה צנועה", "שרה תהיה צנועה" ואין צורך להוסיף את האוגד 'היא'. | האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "שרה היא צנועה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "שרה הייתה צנועה", "שרה תהיה צנועה" ואין צורך להוסיף את האוגד 'היא'. | ||
הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל '''להוות'''. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או | הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל '''להוות'''. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה: | ||
* {{X}} '''במקום''': "[[באתי לגני]] '''היווה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]" | * {{X}} '''במקום''': "[[באתי לגני]] '''היווה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]" | ||
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': " | * {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]". | ||
* {{X}} '''במקום''': " | * {{X}} '''במקום''': "ספירת הכתר '''מהווה''' ממוצע בין המאציל לנאצלים". | ||
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': " | * {{V}} '''עדיף לכתוב''': "ספירת הכתר '''היא''' ממוצע בין המאציל לנאצלים". | ||
המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}} | המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}} | ||
* {{X}} '''לא תקני''': | * {{X}} '''לא תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הנו''' אחד מסימניו של מלך המשיח. | ||
* {{V}} '''תקני''': | * {{V}} '''תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הוא''' אחד מסימניו של מלך המשיח. | ||
===העבר חלף ואיננו=== | ===העבר חלף ואיננו=== | ||
אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "במלחמת המפרץ מתרחשים ניסים", אלא "במלחמת המפרץ '''התרחשו''' ניסים". לא " | אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "במלחמת המפרץ מתרחשים ניסים", אלא "במלחמת המפרץ '''התרחשו''' ניסים". לא "ב־[[תש"ה]] גרמניה מובסת במלחמה, ומתחילים לשקם אותה", אלא "ב־[[תש"ה]] '''הובסה''' גרמניה במלחמה והחלו לשקמה". | ||
===בשנים האחרונות, לאחרונה=== | |||
ביטויים בעייתיים הם ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – חב"דפדיה איננו עיתון אלא אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בו "לאחרונה" או "כיום" גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו אינה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "ב[[אלול]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספרו". חריג למקרה זה הוא סטטוס פוליטי שהשתנה באזור מסוים. במקרה זה כן מותר לכתוב "כיום". לדוגמה: עיר מסוימת שהייתה במדינה כלשהי (למשל ברית המועצות) והמדינה הזאת התפרקה ולא קיימת יותר וכעת העיר נמצאת בשטחה של מדינה שקמה על חורבותיה של המדינה הקודמת (למשל קזחסטן) במקרה זה אפשר לכתוב: "כיום בקזחסטן". | |||
=== | |||
===מישהו אמר משהו=== | ===מישהו אמר משהו=== | ||
| שורה 107: | שורה 100: | ||
==="רבים סבורים כי..."=== | ==="רבים סבורים כי..."=== | ||
ביטויים מהצורה '''רבים סבורים כי...''', המבוססים על התרשמות הכותבים ולא על | ביטויים מהצורה '''רבים סבורים כי...''', המבוססים על התרשמות הכותבים ולא על סקר דעת קהל, מבטאים כשל לוגי מסוג אד פופולום. הם עלולים להטעות את הקורא ואמינותם נמוכה, לכן רצוי שלא להשתמש בהם. אין להשתמש בהם כשמדובר בעניינים רגישים: | ||
* ביקורת חריפה שהפנה פלוני נגד אלמוני. למשל, אי אפשר לכתוב: "רבים סבורים שמוישה זוכמיר, ראש ממשלת שטוחלנדיה, הוביל את מדינתו לאבדון". אם באמת רבים סבורים כך, צריך להביא לפחות מראה מקום אחד. | * ביקורת חריפה שהפנה פלוני נגד אלמוני. למשל, אי אפשר לכתוב: "רבים סבורים שמוישה זוכמיר, ראש ממשלת שטוחלנדיה, הוביל את מדינתו לאבדון". אם באמת רבים סבורים כך, צריך להביא לפחות מראה מקום אחד. | ||
* עניינים פוליטיים – למשל: "סקרים מראים שמפלגת 'עוז ועזוז' היא הגדולה במדינה". כאן חייבים לכתוב אילו סקרים מראים כך. | * עניינים פוליטיים – למשל: "סקרים מראים שמפלגת 'עוז ועזוז' היא הגדולה במדינה". כאן חייבים לכתוב אילו סקרים מראים כך. | ||
* מידע שעלול לפגוע בקבוצת אנשים כזו או אחרת. למשל: "החוקים בשטוחלנדיה מתירים לגנוב מכל אורח תלת ממדי". במקרה כזה צריך להביא איזשהו מראה מקום לחוק. | * מידע שעלול לפגוע בקבוצת אנשים כזו או אחרת. למשל: "החוקים בשטוחלנדיה מתירים לגנוב מכל אורח תלת ממדי". במקרה כזה צריך להביא איזשהו מראה מקום לחוק. | ||
===לא להגזים בשימוש במילות תואר=== | ===לא להגזים בשימוש במילות תואר=== | ||
לדוגמה: עינויים | לדוגמה: המילה "עינויים" חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה. | ||
כלל זה יפה גם לכתיבה בחב" | כלל זה יפה גם לכתיבה בחב"דפדיה. | ||
===למרות ובגלל=== | ===למרות ובגלל=== | ||
| שורה 141: | שורה 132: | ||
===יידוע שמות עצם פרטיים=== | ===יידוע שמות עצם פרטיים=== | ||
יידוע [[שם|שמות עצם פרטיים]] הוא שגיאה נפוצה. כך למשל, תאריך, כמו "י"א ניסן", הוא שם מיודע מטבעו, ועל כן יידועו ב[[ה"א הידיעה]] – "ה-י"א ניסן" – הוא כפילות שגויה. כך גם לגבי שמות אחרים שהם מיודעים מטבעם, כמו "[[תומכי תמימים]]" וכדומה. אין לכתוב "תומכי התמימים", כי אם "תומכי תמימים". שגיאה זו נפוצה גם ביידוע של "חב"דפדיה". | |||
*{{X}} '''אל תכתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז '''ה'''- | *{{X}} '''אל תכתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז '''ה'''-י"א ניסן; תומכי '''ה'''תמימים; החלטה של '''ה'''חב"דפדיה. | ||
*{{V}} '''כתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז | *{{V}} '''כתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז י"א ניסן; תומכי תמימים; החלטה של חב"דפדיה. | ||
שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר " | שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר "קולורדו" יכול להיכתב "נהר הקולורדו" כמו "נהר קולורדו". כך גם "הכינרת", "הגולן", "הלבנון", "הכרמל" ועוד. עם זאת, מתוך שתי האפשרויות האופציונליות, יש להעדיף את הסגנון הרווח יותר באותה מילה ולהימנע מזרויות. | ||
===קיצורים וראשי תיבות=== | ===קיצורים וראשי תיבות=== | ||
יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה | יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה אינו עשוי מנייר, וקיצור של מספר אותיות גורם לחיסכון זניח אך מקשה על הקריאה. אין לקצר כלל צירופי מילים נפוצים – אין בזה תועלת ולעיתים זה אפילו פוגע בבהירות, משום שיש קיצורים שניתן לפרש במספר אופנים, למשל "ע"י" זה גם "על יד" וגם "על ידי". יוצאים מן הכלל ראשי תיבות שנקראים כמילה, כגון אדמו"ר. | ||
* {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל | * {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל | ||
| שורה 173: | שורה 163: | ||
* אין רווח '''לפני''' נקודה (.), פסיק (,), נקודה ופסיק (;), מקף (־ או -), נקודתיים (:), סימן שאלה (?) וסימן קריאה (!). כן יש רווח אחד '''אחרי''' כל אחד מהסימנים הנ"ל. דוגמאות: | * אין רווח '''לפני''' נקודה (.), פסיק (,), נקודה ופסיק (;), מקף (־ או -), נקודתיים (:), סימן שאלה (?) וסימן קריאה (!). כן יש רווח אחד '''אחרי''' כל אחד מהסימנים הנ"ל. דוגמאות: | ||
** {{X}} '''שגוי''': אני כותב בעברית ,אבל עם שגיאות .אם לא אתקן אותן , זה לא יהיה טוב : הערכים שכתבתי יהיו קשים לקריאה ! | ** {{X}} '''שגוי''': אני כותב בעברית ,אבל עם שגיאות .אם לא אתקן אותן , זה לא יהיה טוב : הערכים שכתבתי יהיו קשים לקריאה ! | ||
** {{V}} '''נכון''': למדתי לכתוב ולהשתמש נכון בסימני הפיסוק, איזה יופי! עכשיו אתחיל לעשות משהו מעניין: אלך לכתוב ערכים | ** {{V}} '''נכון''': למדתי לכתוב ולהשתמש נכון בסימני הפיסוק, איזה יופי! עכשיו אתחיל לעשות משהו מעניין: אלך לכתוב ערכים בחב"דפדיה. | ||
"בנוסף" ו"לעומת זאת" הפותחות משפט - אין מקום לפסיק אחריהן, ובדרך כלל גם לא לאחר "אם כן". | "בנוסף" ו"לעומת זאת" הפותחות משפט - אין מקום לפסיק אחריהן, ובדרך כלל גם לא לאחר "אם כן". | ||
מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[ | מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[770]]" או "מ־14:00 עד 16:00" או "השתתפתי ב־11 מבצעים". אם המקף אינו זמין במקלדת שלכם, אפשר לכתוב במקומו מינוס (-). | ||
אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים ({{ללא קוד ויקי|''}}), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי. | אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים ({{ללא קוד ויקי|''}}), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי. | ||
| שורה 196: | שורה 186: | ||
אין להפריד בין הנסמך לבין הסומך. אין אומרים "במהלך ואחרי השבוע אלמד לבחינה" אלא "במהלך השבוע ואחריו אלמד לבחינה", כי "מהלך השבוע" הוא מבנה של סמיכות. אין לומר "הצעצועים פוזרו מתחת ומעל המיטה" אלא "הצעצועים פוזרו מתחת המיטה ומעליה". | אין להפריד בין הנסמך לבין הסומך. אין אומרים "במהלך ואחרי השבוע אלמד לבחינה" אלא "במהלך השבוע ואחריו אלמד לבחינה", כי "מהלך השבוע" הוא מבנה של סמיכות. אין לומר "הצעצועים פוזרו מתחת ומעל המיטה" אלא "הצעצועים פוזרו מתחת המיטה ומעליה". | ||
אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולאו דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". | אפשר לומר: "שיפצתי וטייחתי את הדירה" ולאו דווקא: "שיפצתי את הדירה וטייחתי אותה". אפשר לומר "הילד חיבק ונישק את אמו", ולאו דווקא "הילד חיבק את אמו ונישקה". | ||
יש להקפיד שלא לצרף פעלים שצמודות אליהם מילות יחס שונות. "אמא חושבת על ילדיה ואוהבת אותם" ולא "אמא חושבת ואוהבת את ילדיה", שכן "חושבת" לא יכול להתייחס ל"את ילדיה". אין לומר: "לא יכולתי לעיין ולהתרשם מהספר", כי לעיין לא יכול להתייחס ל"מהספר". יש לומר: "לא יכולתי לעיין בספר ולהתרשם ממנו". | יש להקפיד שלא לצרף פעלים שצמודות אליהם מילות יחס שונות. "אמא חושבת על ילדיה ואוהבת אותם" ולא "אמא חושבת ואוהבת את ילדיה", שכן "חושבת" לא יכול להתייחס ל"את ילדיה". אין לומר: "לא יכולתי לעיין ולהתרשם מהספר", כי לעיין לא יכול להתייחס ל"מהספר". יש לומר: "לא יכולתי לעיין בספר ולהתרשם ממנו". | ||
| שורה 203: | שורה 193: | ||
יש להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט: | יש להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט: | ||
* {{X}} '''אל תכתבו''': הדירה '''בה''' התגורר ראובן. הארץ '''אליה''' הגיעה | * {{X}} '''אל תכתבו''': הדירה '''בה''' התגורר ראובן. הארץ '''אליה''' הגיעה רבקה. | ||
* {{V}} '''כתבו''': הדירה '''שבה''' התגורר ראובן, או: הדירה '''ש'''ראובן התגורר '''בה''', או: הארץ ''' | * {{V}} '''כתבו''': הדירה '''שבה''' התגורר ראובן, או: הדירה '''ש'''ראובן התגורר '''בה''', או: הארץ '''שרבקה הגיעה '''אליה'''. | ||
פעמים רבות משפטים כאלה כתובים עם מילת היחס "את", שמביעה יחס של מושא ישיר (אותו, אותה, אותם, אותן). במשפטים כאלה מספיק בדרך כלל לכתוב את שי"ן הזיקה ולהשמיט את מילת היחס – הן כאשר מילת היחס "את" מופיעה לבדה והן כאשר יש לפניה שי"ן הזיקה. למשל: | פעמים רבות משפטים כאלה כתובים עם מילת היחס "את", שמביעה יחס של מושא ישיר (אותו, אותה, אותם, אותן). במשפטים כאלה מספיק בדרך כלל לכתוב את שי"ן הזיקה ולהשמיט את מילת היחס – הן כאשר מילת היחס "את" מופיעה לבדה והן כאשר יש לפניה שי"ן הזיקה. למשל: | ||
| שורה 255: | שורה 245: | ||
* "במידה שהאדם מודד - בה מודדים לו" (סוטה, פ"א, משנה ז') | * "במידה שהאדם מודד - בה מודדים לו" (סוטה, פ"א, משנה ז') | ||
* "הילדה אינה אוכלת במידה שמתאימה לגילהּ" | * "הילדה אינה אוכלת במידה שמתאימה לגילהּ" | ||
* "במידה שחיינו הפנימיים הבאים לידי גילוי בלשון חשובים יותר, כן אנו מוסיפים יותר לאוצר הלאומי הבלתי נראה." ( | * "במידה שחיינו הפנימיים הבאים לידי גילוי בלשון חשובים יותר, כן אנו מוסיפים יותר לאוצר הלאומי הבלתי נראה." (רחל כצנלסון-שזר) | ||
===אות השימוש ב'=== | ===אות השימוש ב'=== | ||
* כדי לציין תכלית, כתבו '''כדי''' ולא '''בכדי'''. פירוש הצירוף '''בִּכְדֵי''' הוא "בשיעור".{{הערה|1=לפי מילון אבן־שושן, הערך "דַּי".}} ניתן לומר את הצירוף "'''לא בִּכְדִי'''" שפירושו – "לא לשווא". | * כדי לציין תכלית, כתבו '''כדי''' ולא '''בכדי'''. פירוש הצירוף '''בִּכְדֵי''' הוא "בשיעור".{{הערה|1=לפי מילון אבן־שושן, הערך "דַּי".}} ניתן לומר את הצירוף "'''לא בִּכְדִי'''" שפירושו – "לא לשווא". | ||
* המלה '''בְּאִם''' שימשה במשפטי תנאי מסוימים בלשון ימי הביניים וקיימת גם בעברית החדשה, אבל מילון אבן־שושן, מילון ההווה ויצחק פרץ ממליצים להימנע ממנה וממילא אין בה צורך.{{הערה|אורי מור, שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־], ' | * המלה '''בְּאִם''' שימשה במשפטי תנאי מסוימים בלשון ימי הביניים וקיימת גם בעברית החדשה, אבל מילון אבן־שושן, מילון ההווה ויצחק פרץ ממליצים להימנע ממנה וממילא אין בה צורך.{{הערה|אורי מור, שלוש בי"תין מפוקפקות: באם, בכדי, נקט ב־], 'לשוננו' עח, תשע"ו, עמ' 305—333}} במקום "באם" יש לכתוב "אם", "האם" או "כאשר", בהתאם להקשר. | ||
===הפועל לשמש=== | ===הפועל לשמש=== | ||
| שורה 277: | שורה 267: | ||
===משפטים ארוכים מדי=== | ===משפטים ארוכים מדי=== | ||
המשפט הבא, שיש בו 95 (תשעים וחמש) מילים, נלקח מהערך [[פרויקט הלביא]]: | המשפט הבא, שיש בו 95 (תשעים וחמש) מילים, נלקח מהערך [[פרויקט הלביא]]: | ||
:"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של [[יצחק שמיר]], ב- | :"לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של [[יצחק שמיר]], ב-30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון [[יצחק רבין]] ושר החוץ [[שמעון פרס]], לעצור את הפרויקט, ולפטר כ-6,000 מהנדסים וטכנאים, לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את ייצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, שסירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם, וגורם למרמור רב אצל כוחות היבשה ב[[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם". | ||
משפט כזה ארוך ומסורבל, וכשהקורא מגיע לסופו הוא כבר איננו זוכר מה קרא בתחילתו. אפשר, בקלות יחסית, לשבור את המשפט באמצעו ולפצל אותו למשפטים קצרים יותר (גם הם בעצמם לא משפטים פשוטים, אבל אפשר לעקוב אחרי המבנה הלוגי שלהם) למשל כך: | משפט כזה ארוך ומסורבל, וכשהקורא מגיע לסופו הוא כבר איננו זוכר מה קרא בתחילתו. אפשר, בקלות יחסית, לשבור את המשפט באמצעו ולפצל אותו למשפטים קצרים יותר (גם הם בעצמם לא משפטים פשוטים, אבל אפשר לעקוב אחרי המבנה הלוגי שלהם) למשל כך: | ||
| שורה 290: | שורה 280: | ||
=== מספרים === | === מספרים === | ||
* '''תחומי מספרים''' ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל 40–60 ק"ג" ולא "משקל 40-60 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית. לכתיבה נאותה של הטווח משמש הסימן "–" ( | * '''תחומי מספרים''' ייכתבו מימין לשמאל, כלומר יש לכתוב "משקל 40–60 ק"ג" ולא "משקל 40-60 ק"ג". ספרותיו של כל מספר נקראות משמאל לימין, אך המספר בשלמותו כמוהו כמילה, והוא נקרא מימין לשמאל - כך החליטה האקדמיה ללשון העברית. לכתיבה נאותה של הטווח משמש הסימן "–" (קו מפריד) שאינו נמצא במקלדת. במצב עריכת קוד מקור יש בחלון העריכה מצד ימין למטה "סימני פיסוק", ובהם השני מימין הוא הקו המפריד הנדרש למטרה זו. | ||
* '''תחום של אחוזים''' ייכתב בצורה 20%–30%, ולא "20-30 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;–;3;0;% כדי שיוצגו בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).) | * '''תחום של אחוזים''' ייכתב בצורה 20%–30%, ולא "20-30 אחוז". (מקלידים את התווים בסדר הבא : 2;0;%;–;3;0;% כדי שיוצגו בצורה תקינה (הסימן ; מפריד בין התווים המוקלדים).) | ||
* כאשר ה'''מספר גדול מ-999''' יש לכתוב אותו עם פסיקים המפרידים את הספרות לקבוצות בנות שלוש ספרות, כלומר יש לכתוב 1,000 ולא 1000. יוצא מן הכלל: תאריך ייכתב ללא פסיק, למשל 2003. | * כאשר ה'''מספר גדול מ-999''' יש לכתוב אותו עם פסיקים המפרידים את הספרות לקבוצות בנות שלוש ספרות, כלומר יש לכתוב 1,000 ולא 1000. יוצא מן הכלל: תאריך לועזי ייכתב ללא פסיק, למשל 2003. | ||
* '''פי עשר או פי עשרה? ''': אף שבלשון הדיבור נפוצה הצורה "פי עשר", הרי לפי כללי השפה העברית יש לומר "פי עשרה", משום שפי היא צורת הנסמך של פה, ופה הוא זכר. כך גם יש לנהוג ביחס לכל מספר אחר המופיע לאחר "פי" – המספר יופיע בצורת הזכר שלו. | * '''פי עשר או פי עשרה? ''': אף שבלשון הדיבור נפוצה הצורה "פי עשר", הרי לפי כללי השפה העברית יש לומר "פי עשרה", משום שפי היא צורת הנסמך של פה, ופה הוא זכר. כך גם יש לנהוג ביחס לכל מספר אחר המופיע לאחר "פי" – המספר יופיע בצורת הזכר שלו. | ||
| שורה 307: | שורה 297: | ||
חיבור בין אותיות למספרים או בין אותיות עבריות לאותיות לועזיות ייעשה בעזרת מקף, כך: ב־2001, ב־15:00, כ־100 משתתפים. ל־Heathrow, ה־Spam. | חיבור בין אותיות למספרים או בין אותיות עבריות לאותיות לועזיות ייעשה בעזרת מקף, כך: ב־2001, ב־15:00, כ־100 משתתפים. ל־Heathrow, ה־Spam. | ||
==מושגים וביטויים חב" | == מושגים וביטויים חב"דיים == | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
===ארץ ישראל/מדינת ישראל=== | |||
=== ארץ ישראל/מדינת ישראל === | |||
{{להשלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חב"דפדיה: סגנון]] | [[קטגוריה:חב"דפדיה: סגנון]] | ||