מאיר ליבר קלר: הבדלים בין גרסאות בדף

בתחילה היה עובד ב"חצי משרה", מהשעה שבע עד השעה עשר בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, הרחיב הרבי את תפקידו ל"משרה מלאה". מאז היה עובד כל יום מהשעה תשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה חמש, הרבי היה פונה אליו ומזכיר לו שהעבודה הסתיימה. בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערת שוליים|א. אברהם, "'''המזכיר הראשון של הרבי'''" - שבועון בית משיח, גליון [[ערב ראש השנה]] שנת [[תשנ"ו]].}} סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים.

גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר [[תניא]] שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור [[תניא]] שהרבי עודד וחיזק{{הערת שוליים|במכתבים אליו מיום [[ח' טבת]] [[תשי"ב]], [[י' אייר]] [[תשי"ב]] ו[[כ"ב כסלו]] [[תשי"ד]].}}. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ה[[התוועדות]] הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר '[[לחיים]]'.