רבי חנינא בן תרדיון: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (new key for Category:תנאים: "חנינא" using HotCat)
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 7: שורה 7:
רבי חנינא אומר: {{ציטוטון|מנין שאפילו יחיד שיושב ועוסק ב[[תורה]], [[הקדוש ברוך הוא]] קובע לו שכר, שנאמר ישב בדד וידום וכו' כי נטל עליו}}.
רבי חנינא אומר: {{ציטוטון|מנין שאפילו יחיד שיושב ועוסק ב[[תורה]], [[הקדוש ברוך הוא]] קובע לו שכר, שנאמר ישב בדד וידום וכו' כי נטל עליו}}.


[[הרבי]] מקשה על מאמר זה, שהרי הפסוק נאמר באיכה וכפשוטו הוא מאמר לגריעותא כפירוש [[רש"י]] שם "מי שאירע לו צרה ישב גלמוד" וכו'. אך מתרץ על פי מאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכתב{{הערת שוליים|ברשימותיו.}} שהקללות באיכה יהפכו לברכות, ומפרש כמה מהם למעליותא{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 ח"ד].}}.
[[הרבי]] מקשה על מאמר זה, שהרי הפסוק נאמר באיכה וכפשוטו הוא מאמר לגריעותא כפירוש [[רש"י]] שם "מי שאירע לו צרה ישב גלמוד" וכו'. אך מתרץ על פי מאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכתב{{הערה|ברשימותיו.}} שהקללות באיכה יהפכו לברכות, ומפרש כמה מהם למעליותא{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 ח"ד].}}.
==מוראה של מלכות==
==מוראה של מלכות==
אמרה נוספת של רבי חנינא היא, {{ציטוטון|התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו}}.
אמרה נוספת של רבי חנינא היא, {{ציטוטון|התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו}}.
שורה 15: שורה 15:
כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.
כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.


אך כאשד יש מוראה של מלכות אזי הנהגת המדינה היא באופן משטר וסדר, ואפילו כאשר המלכות עצמה נוהגת באופן בלתי רצוי עד לענין הכי חמור ד"עשרה הרוגי מלכות" הרי גם זה נעשה מתוך סדר כו', גזירת המלכות דלמעלה, וכתוצאה ממנה - גזירת המלכות למטה, ואין זה באופן דאיש כל הישר בעיניו יעשה. ומכיון שכן, הרי זה שולל את הפחד ד"איש את רעהו חיים בלעו", שהיה עלול להיות על כל צעד ושעל.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=ba0b8a6a-fb01-43aa-833f-fe82552c1d9a&st=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&pgnum=665 חלק ג'].}}
אך כאשד יש מוראה של מלכות אזי הנהגת המדינה היא באופן משטר וסדר, ואפילו כאשר המלכות עצמה נוהגת באופן בלתי רצוי עד לענין הכי חמור ד"עשרה הרוגי מלכות" הרי גם זה נעשה מתוך סדר כו', גזירת המלכות דלמעלה, וכתוצאה ממנה - גזירת המלכות למטה, ואין זה באופן דאיש כל הישר בעיניו יעשה. ומכיון שכן, הרי זה שולל את הפחד ד"איש את רעהו חיים בלעו", שהיה עלול להיות על כל צעד ושעל.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=ba0b8a6a-fb01-43aa-833f-fe82552c1d9a&st=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&pgnum=665 חלק ג'].}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|חנינא]]
[[קטגוריה:תנאים|חנינא]]