עולם הבא: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 13 בתים ,  24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 6: שורה 6:


==דעת הרמב"ם==
==דעת הרמב"ם==
בספר [[היד החזקה]]{{הערה|הלכות תשובה פרקים ח'-ט'.}} מבאר [[הרמב"ם]] באריכות כי שלימות [[שכר המצוות]] תהיה בעולם הבא, שבו יהיו אך ורק [[נשמה|נשמות]] ללא [[גוף|גופים]]. כראיה לכך מביא את מאמר [[חז"ל]]{{הערת שוליים|שם=ברכות|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". כיון שאין אכילה ושתיה, מוכח שאין כל צורך בגוף הגשמי בעולם זה; ולכן מפרש [[הרמב"ם]] את המילים "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם" כמשל, וכן את [[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הצדיקים]] שתהיה אז מפרש כמשל.
בספר [[היד החזקה]]{{הערה|הלכות תשובה פרקים ח'-ט'.}} מבאר [[הרמב"ם]] באריכות כי שלימות [[שכר המצוות]] תהיה בעולם הבא, שבו יהיו אך ורק [[נשמה|נשמות]] ללא [[גוף|גופים]]. כראיה לכך מביא את מאמר [[חז"ל]]{{הערה|שם=ברכות|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". כיון שאין אכילה ושתיה, מוכח שאין כל צורך בגוף הגשמי בעולם זה; ולכן מפרש [[הרמב"ם]] את המילים "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם" כמשל, וכן את [[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הצדיקים]] שתהיה אז מפרש כמשל.


בהקדמה לפרק חלק מאריך [[הרמב"ם]] לבאר ולבסס את שיטתו. הוא מסביר, שהטעם שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיוון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג [[גשמיות|גשמי]], ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג [[רוחניות|רוחני]]. אמנם, לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. באגרת תחיית המתים מוסיף [[הרמב"ם]] וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור הענינים הגשמיים - כאכילה ושתיה וכדומה - הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף.
בהקדמה לפרק חלק מאריך [[הרמב"ם]] לבאר ולבסס את שיטתו. הוא מסביר, שהטעם שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיוון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג [[גשמיות|גשמי]], ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג [[רוחניות|רוחני]]. אמנם, לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. באגרת תחיית המתים מוסיף [[הרמב"ם]] וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור הענינים הגשמיים - כאכילה ושתיה וכדומה - הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף.