רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] קיבצו הנאצים יהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. הרב רפאל כהן רץ להציל את הספרי תורה, וסגרו הדלת עליו, ונשרף על קידוש ה'.{{הערת שוליים|ראה [[שלום דובער לוין]], '''תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא''', עמ' סג.}} יחד עם החסידים שהיו עמו אז: הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ]], הרב [[יחזקאל פייגין]] וה[[שו"ב]] הרב [[מרדכי חפץ]].

על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת [[בית הכנסת]] עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך [[בית הכנסת]] נאספו כל גדולי החסידים, והרב יצחק הורביץ, אמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד יחד עם הרב יחזקאל פייגין, ובתוך כך הבעירו הנאצים את [[בית הכנסת]] ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו.{{הערת שוליים|נחום שמריה ששונקין, '''זכרונותי''', עמ' 228.}}

לעדות ר' [[יהודה לייב גרונר]], בשנת [[תש"ה]], בהגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב אשר אופן פטירתם תואר בו בפרוטרוט, התעלף הרבי מרוב צערו. בשל כך הפסיקו להעביר לרבי ידיעות מעציבות.{{הערת שוליים|[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', עמ' 280-281.}}