27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "‘" ב־"'") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הלשון 'פדיון נפש' נגזר מלשון 'פדיה' ו'חליפין'; כמו במצוות [[פדיון הבן]] ופדיון פטר חמור שמצוותם היא לתת לכהן תחליף לבן או - להבדיל - לחמור השייכים לכהן מדין תורה, כן העניין הוא בפ"נ. לפדות ולהחליף. אם ח"ו נגזר משהו בלתי רצוי על האדם - הרי שבקריאת הפ"נ על ידי שהצדיק - פודים ומהפכים את הרע לטוב. | הלשון 'פדיון נפש' נגזר מלשון 'פדיה' ו'חליפין'; כמו במצוות [[פדיון הבן]] ופדיון פטר חמור שמצוותם היא לתת לכהן תחליף לבן או - להבדיל - לחמור השייכים לכהן מדין תורה, כן העניין הוא בפ"נ. לפדות ולהחליף. אם ח"ו נגזר משהו בלתי רצוי על האדם - הרי שבקריאת הפ"נ על ידי שהצדיק - פודים ומהפכים את הרע לטוב. | ||
[[הרבי]] התבטא פעם בקשר למעלת הפ"נ הנכתב לחמיו, [[הרבי הריי"צ]]{{ | [[הרבי]] התבטא פעם בקשר למעלת הפ"נ הנכתב לחמיו, [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] אד"ש חלק ד' ע' תכד.}}: {{ציטוטון|כ"ק מו"ח אדמו"ר יצא ממקומו גן עדן וילך אל בית דין של מעלה על מנת לבקש...}} היינו שבזכות הפ"נ, הצדיק מבקש כביכול מבית דין של מעלה לתקן ולשנות את דינו של כותב הפ"נ מרע לטוב. | ||
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת [[ערב ראש השנה (מנהגים)#פדיון נפש בערב ראש השנה|ערב יום הדין]] [[ראש השנה]]{{ | כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת [[ערב ראש השנה (מנהגים)#פדיון נפש בערב ראש השנה|ערב יום הדין]] [[ראש השנה]]{{הערה|החסיד הרב [[יחזקאל פייגין]], שהיה גם מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], סיפר בעצמו, כי במשך כל ימות השנה חששו החסידים לשלוח פ"נים לרבי, שמא ייתפסו בקשר עם ה'שניאורסאהנים'. אולם ב[[חודש תשרי]] התעלו כולם מעל החשש, ושלחו פ"נים כדי להתברך: "ריבוי המכתבים המתקבלים בחודש תשרי, והעיקר מרוסיא, אשר כל השנה יראים, ובחודש זה גם המה כולם ישלחו פ"נ".}}, ויום ההילולא. | ||
לפ"נ ישנה גם משמעות נוספת והיא - ביטוי התקשרות של חסיד לרבי. כשחסיד כותב לרבי פ"נ הוא מעיד בכך על התקשרותו וקבלתו המוחלטת את מרות הרבי בנפש רוח ו[[נשמה]] ויותר מכך. מאידך - כשהרבי מקבל את הפ"נ וקורא אותו - זהו אות כי הרבי מקבל את החסיד כאחד ממקושריו, ו'פורש את חסותו' על החסיד. | לפ"נ ישנה גם משמעות נוספת והיא - ביטוי התקשרות של חסיד לרבי. כשחסיד כותב לרבי פ"נ הוא מעיד בכך על התקשרותו וקבלתו המוחלטת את מרות הרבי בנפש רוח ו[[נשמה]] ויותר מכך. מאידך - כשהרבי מקבל את הפ"נ וקורא אותו - זהו אות כי הרבי מקבל את החסיד כאחד ממקושריו, ו'פורש את חסותו' על החסיד. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
==סגולת הפ"נ== | ==סגולת הפ"נ== | ||
[[אדמו"ר מוהר"ש]] | [[אדמו"ר מוהר"ש]] | ||
אמר פעם לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא שזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך [[אמת]]. מאות [[מלאכים]] מחכים ב[[ראש השנה]], ש[[יהודי]] יאמר שבח על השני, שכן ה[[מלאכים]] יודעים, ש[[הקב"ה]] מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראל{{ | אמר פעם לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]]: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא שזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך [[אמת]]. מאות [[מלאכים]] מחכים ב[[ראש השנה]], ש[[יהודי]] יאמר שבח על השני, שכן ה[[מלאכים]] יודעים, ש[[הקב"ה]] מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראל{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד בלשון הקודש [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=150 עמוד ו].}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[פ"נ כללי]] | *[[פ"נ כללי]] | ||