27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מגילת רות נקראת על שמה של רות, ולא על שמה של גואלה וייבמה - בועז, למרות שהוא היה אדם חשוב יותר לכאורה, נשיא העם היהודי בעת ההיא. בכך מודגשת חשיבותה הנפלאה של [[אשה]], כאשר היא מנצלת ומתווה את כוחותיה לנאמנות למשפחתה ולעם היהודי, היא בונה בזאת את יסודות הבית היהודי "כ[[רחל]] ולאה", ובכך היא מניחה את היסוד ל[[גאולה]] השלימה{{הערה|1= [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] כרך יז אסרו חג השבועות, ה'תשי"ח [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6299a&search=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A8%D7%95%D7%AA ו'רצט]}}. | מגילת רות נקראת על שמה של רות, ולא על שמה של גואלה וייבמה - בועז, למרות שהוא היה אדם חשוב יותר לכאורה, נשיא העם היהודי בעת ההיא. בכך מודגשת חשיבותה הנפלאה של [[אשה]], כאשר היא מנצלת ומתווה את כוחותיה לנאמנות למשפחתה ולעם היהודי, היא בונה בזאת את יסודות הבית היהודי "כ[[רחל]] ולאה", ובכך היא מניחה את היסוד ל[[גאולה]] השלימה{{הערה|1= [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] כרך יז אסרו חג השבועות, ה'תשי"ח [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6299a&search=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%A8%D7%95%D7%AA ו'רצט]}}. | ||
==המנהג לקרוא את המגילה בשבועות== | ==המנהג לקרוא את המגילה בשבועות== | ||
נוהגין לקרות מגילת רות ב[[חג השבועות]] שהוא זמן [[מתן תורה]], כדי ללמוד שלא ניתנה תורה אלא על-ידי יסורין ועוני, כמו שהיה לרות כשנתגיירה, ואין מברכין על קריאת מגילה זו{{הערה|כמו שנתבאר בסי' תצ [סעיף יז] - [[שו"ע אדמו"ר הזקן]] תצד, יג.}}. מהטעמים לכך ש"נוהגין לקרות מגילת רות בשבועות" - "לפי ש[[דוד המלך]] מת בעצרת{{הערה|ירושלמי ביצה פ"ב ה"ד. ועוד.}} ו[[הקב"ה]] ממלא שנותיהם כו'{{הערה|ר"ה יא, א. וש"נ ("[[הקב"ה]] יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו'".}}, ובודאי בעצרת נולד, ומגילת רות נכתב לייחס דוד"{{הערה|[[תורת מנחם]] - ה - שנת [[תשי"ב]] - חלק שני, שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשי"ב. עמ' רנב.}}. אף שאין [[מנהג חב"ד]] לאומרה{{ | נוהגין לקרות מגילת רות ב[[חג השבועות]] שהוא זמן [[מתן תורה]], כדי ללמוד שלא ניתנה תורה אלא על-ידי יסורין ועוני, כמו שהיה לרות כשנתגיירה, ואין מברכין על קריאת מגילה זו{{הערה|כמו שנתבאר בסי' תצ [סעיף יז] - [[שו"ע אדמו"ר הזקן]] תצד, יג.}}. מהטעמים לכך ש"נוהגין לקרות מגילת רות בשבועות" - "לפי ש[[דוד המלך]] מת בעצרת{{הערה|ירושלמי ביצה פ"ב ה"ד. ועוד.}} ו[[הקב"ה]] ממלא שנותיהם כו'{{הערה|ר"ה יא, א. וש"נ ("[[הקב"ה]] יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו'".}}, ובודאי בעצרת נולד, ומגילת רות נכתב לייחס דוד"{{הערה|[[תורת מנחם]] - ה - שנת [[תשי"ב]] - חלק שני, שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשי"ב. עמ' רנב.}}. אף שאין [[מנהג חב"ד]] לאומרה{{הערה|1=יש לציין, כי באחד השנים שאל את [[הרבי]] עורך עיתון ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב, האם נכון ש[[חב"ד]] הפסיקו את המנהג לקרוא מגילת [[שיר השירים]] ב[[חג הפסח]], מגילת רות ב[[חג השבועות]] ומגילת קהלת ב[[חג הסוכות]], ושואל הטעם. על המילה ש"הפסיקו" כתב הרבי ב[[כתב יד]]: "?! מעולם לא נהגו כן בחב"ד ובעוד כמה וכמה (הפרטים אצל רבני אנ"ש שי')" - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 התפרסם בתשורה מחתונת פרידמן-גרוסבאום] {{אינפו}}}}, הרי זה רק בנוגע לקריאת מגילת רות בגשמיות, אבל בודאי שישנו הענין עצמו כו'{{הערה|תורת מנחם - ה - שנת [[תשי"ב]] - חלק שני, שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשי"ב. עמ' רנב.}}. | ||
==הקשר בין מגילת רות לעצרת== | ==הקשר בין מגילת רות לעצרת== | ||