27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== ביאורי הרבי == | == ביאורי הרבי == | ||
===עצתו של רבי יהודה === | ===עצתו של רבי יהודה === | ||
במסכת{{ | במסכת{{הערה|1=[[פסחים]] ג, ב.}} מסופר אודות גוי שאמר ל[[רבי יהודה בן בתירא]] שהוא עולה מדי שנה ל[[ירושלים]] ואוכל [[קרבן פסח]], ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל [[קרבן פסח]] חייב מיתה. | ||
תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות. | תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירוצים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה? | על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולה? | ||
ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל{{ | ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4602&hilite=e1501822-d684-411c-a83a-0013c5eb421c&st=%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%90&pgnum=89 ח"ב].}} | ||
===פסח שני=== | ===פסח שני=== | ||
ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי [[פסח שני]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל [[יהודי]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית [[קרבן פסח]] (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני. | ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי [[פסח שני]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל [[יהודי]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית [[קרבן פסח]] (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אף על פי שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני. | ||
דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{ | דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערה|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}} | ||
=== ביאורים נוספים === | === ביאורים נוספים === | ||
*'''כא א.''' [[ביעור חמץ]], מחלוקת רבי מאיר וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 189 (עמ' 201)] | *'''כא א.''' [[ביעור חמץ]], מחלוקת רבי מאיר וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 189 (עמ' 201)] | ||