27,606
עריכות
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
(←פתיח: לא נוגע - כאן לא ויקיפדיה) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] נודע ר' [[זלמן זזמר]]{{הערה|שגם נפטר במקום ונטמן שם בשנת [[תקפ"ז]].}}, והרב [[שלמה זלמן פאפירין]], חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]]{{הערה|גם הוא נפטר במקום ונטמן בבית העלמין של העיירה בשנת [[תרל"ב]].}}. | מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] נודע ר' [[זלמן זזמר]]{{הערה|שגם נפטר במקום ונטמן שם בשנת [[תקפ"ז]].}}, והרב [[שלמה זלמן פאפירין]], חתנו של החסיד ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]]{{הערה|גם הוא נפטר במקום ונטמן בבית העלמין של העיירה בשנת [[תרל"ב]].}}. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בקריסלבה והתאכסן בביתו של החסיד המפורסם ר' ישעי'עלה קריסלאווער, ודרש [[דא"ח]] שנמשך עד אחרי חצות הלילה{{ | [[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בקריסלבה והתאכסן בביתו של החסיד המפורסם ר' ישעי'עלה קריסלאווער, ודרש [[דא"ח]] שנמשך עד אחרי חצות הלילה{{הערה|סיפורים נוראים עמ' 88.}} | ||
הגאון החסיד רבי יוסף בן ר' שלמה זלמן ראווינסאן (נולד בשנת תקפ"ח) מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] נתמנה בשנת תר"ב לרב אבד"ק קריסלאווע.{{ | הגאון החסיד רבי יוסף בן ר' שלמה זלמן ראווינסאן (נולד בשנת תקפ"ח) מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] נתמנה בשנת תר"ב לרב אבד"ק קריסלאווע.{{הערה|אהלי שם עמ' 186.}} | ||
בנו הרב גרשון נשא לאשה את בתו של הרב יצחק ציוני בשנת תרכ"ז. | בנו הרב גרשון נשא לאשה את בתו של הרב יצחק ציוני בשנת תרכ"ז. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן כרב העיר הרב יצחק ציוני, שהושפע רבות מהקהילה החב"דית המקומית ובא עימם במגע, ובעקבות כך החל לנהוג בעצמו במנהגים חסידיים, ולאחר שעבר לכהן כרב בעיירה רעזיצא - לקח עמו מנהגים אלו אף לשם והנהיג כך בבית המדרש בו התפלל. | בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] כיהן כרב העיר הרב יצחק ציוני, שהושפע רבות מהקהילה החב"דית המקומית ובא עימם במגע, ובעקבות כך החל לנהוג בעצמו במנהגים חסידיים, ולאחר שעבר לכהן כרב בעיירה רעזיצא - לקח עמו מנהגים אלו אף לשם והנהיג כך בבית המדרש בו התפלל. | ||
מחסידי אדמו"ר מהר"ש שגרו בעיר קריסלאווע ידועים משפחת וויילער, הרה"ג ר' אהרן יעקב, שהי' בעל צורה וגבה קומה ובעל ציור נעלה במובן הרוחני קנה לו שם טוב בקרב חסידי חב"ד שהחשיבוחו לבעל מופת והתפרנס מעשיית [[יין]].{{ | מחסידי אדמו"ר מהר"ש שגרו בעיר קריסלאווע ידועים משפחת וויילער, הרה"ג ר' אהרן יעקב, שהי' בעל צורה וגבה קומה ובעל ציור נעלה במובן הרוחני קנה לו שם טוב בקרב חסידי חב"ד שהחשיבוחו לבעל מופת והתפרנס מעשיית [[יין]].{{הערה|אהלי ליובאוויטש ד, עמ' 9, 10.}} הרב משה וויילער שיגע וטרח ועזר בהדפסת התניא להרב אשר מניקולייב, והגיה את אגרת הקודש שבתניא, והרב מנחם מענדל דיימאנד שהיה מכונה "ר' מענדל די בארד". | ||
==חסידי חב"ד ילידי העיירה== | ==חסידי חב"ד ילידי העיירה== | ||