אמוראים: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 117 בתים ,  24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אמורא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל]]
[[קובץ:אמורא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ציוניהם של רבי יוחנן דקציון והאמורא המפורסם ריש לקיש בחורבת קסיון שבגליל]]
[[קובץ:הלל האמורא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס בטעות להלל האמורא{{הערת שוליים|1=[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=32&safaid=6 מי צדיק].}}]]
[[קובץ:הלל האמורא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס בטעות להלל האמורא{{הערה|1=[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=32&safaid=6 מי צדיק].}}]]
[[קובץ:רב חננאל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של רב חננאל, רב ברונא ורב יוחנן בטבריה{{הערת שוליים|1=[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=24&safaid=6 מי צדיק].}}]]
[[קובץ:רב חננאל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של רב חננאל, רב ברונא ורב יוחנן בטבריה{{הערה|1=[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=24&safaid=6 מי צדיק].}}]]
[[קובץ:רב אמי (Medium).JPEG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רב אמי]]
[[קובץ:רב אמי (Medium).JPEG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רב אמי]]
'''האמוראים''' היו חכמי תורה שחיו אחרי תקופת ה[[תנאים]], ומתורתם נכתבו שני התלמודים, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]].
'''האמוראים''' היו חכמי תורה שחיו אחרי תקופת ה[[תנאים]], ומתורתם נכתבו שני התלמודים, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]].


הם היו רואים כל הלכה כיצד היא בשורשה, והיו רואים את ההלכה כפי שהיא בשורש התורה, אם כי כדי לפסוק את ההלכה כך הם היו צריכים לכתוב את ההכרח על פי הפשט.{{הערת שוליים|1=הרבי, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=4d5e560a-3e54-4d21-b208-1083f9a72c95&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=426 שיחות קודש [[תשל"ה]] ח"א, (426).].}}
הם היו רואים כל הלכה כיצד היא בשורשה, והיו רואים את ההלכה כפי שהיא בשורש התורה, אם כי כדי לפסוק את ההלכה כך הם היו צריכים לכתוב את ההכרח על פי הפשט.{{הערה|1=הרבי, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=4d5e560a-3e54-4d21-b208-1083f9a72c95&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=426 שיחות קודש [[תשל"ה]] ח"א, (426).].}}


למרות שיש מדברי ה[[נביאים]] שהם דברי משל, שונה הדבר אצל דברי אמוראים, שאין דרכם לדבר במשל.{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&hilite=dabc3418-fd89-46d0-b1d1-d407fede6ce0&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=43 שיחות קודש [[תשל"ג]] חלק ב' עמ' 15.].}}
למרות שיש מדברי ה[[נביאים]] שהם דברי משל, שונה הדבר אצל דברי אמוראים, שאין דרכם לדבר במשל.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&hilite=dabc3418-fd89-46d0-b1d1-d407fede6ce0&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=43 שיחות קודש [[תשל"ג]] חלק ב' עמ' 15.].}}
== אמוראים ==
== אמוראים ==
=== רב ===
=== רב ===
שורה 15: שורה 15:
===רבי יוחנן וריש לקיש===
===רבי יוחנן וריש לקיש===
{{ערך מורחב|ערכים=[[רבי יוחנן]], [[ריש לקיש]]}}
{{ערך מורחב|ערכים=[[רבי יוחנן]], [[ריש לקיש]]}}
'''רבי יוחנן וריש לקיש''' היו מראשוני ה[[אמוראים]]{{הערת שוליים|יבמות סד ע"ב. [[רש"י]] ד"ה אמר לה.}}. מוזכרים בגמרא תמיד יחד, היו גם גיסים. אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.  
'''רבי יוחנן וריש לקיש''' היו מראשוני ה[[אמוראים]]{{הערה|יבמות סד ע"ב. [[רש"י]] ד"ה אמר לה.}}. מוזכרים בגמרא תמיד יחד, היו גם גיסים. אותו [[בעל תשובה|החזיר בתשובה]]. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.  


מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[היעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערת שוליים|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}
מובא בגמרא כי רבי יוחנן וריש לקיש "מעייני בספרא דאגדתא". [[היעב"ץ]] מפרש שהכוונה היא שב[[שבת]] היו לומדים את [[תורת הקבלה]], לעומת ימי השבוע בהם למדו רק [[נגלה]]. ומכאן ראיה למש"כ בעץ חיים, ש[[שבת]] מוקדשת ללימוד [[דא"ח]]{{הערה|1=[[הרבי]] [[אגרות קודש]] כרך כב ח'תקסב.}}


=== רב אמי ===
=== רב אמי ===
שורה 27: שורה 27:
'''רבה''' היה אמורא בדורו של [[רב יוסף]], ונחשבו לגדולי הדור בדורם. תלמידיהם היו [[אביי]] ו[[רבא]].
'''רבה''' היה אמורא בדורו של [[רב יוסף]], ונחשבו לגדולי הדור בדורם. תלמידיהם היו [[אביי]] ו[[רבא]].


השם "רַבָּה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שכאמורא הוא מכונה בשם "רבי", הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}
השם "רַבָּה" הוא קיצור של השם "רבי אבא", ומכיון שכאמורא הוא מכונה בשם "רבי", הרי זה מורה על גודל מעלתו של הקרוי בשם זה.{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] חלק ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=06cdd8b0-a194-4464-b977-4a587f6288ae&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=332 עמ' 833].}}


=== אביי ===
=== אביי ===
{{ערך מורחב|אביי}}
{{ערך מורחב|אביי}}
'''אביי''' היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצוות כיבוד אם ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם!{{הערת שוליים|1=פ"א ד[[קידושין]].}}
'''אביי''' היה יתום, וראשי התיבות של שמו הם "אשר בך ירוחם יתום". בגמרא מסופר, כי מיד כאשר נתעברה אמו נפטר אביו, וכאשר ילדתו אמו היא נפטרה. בהזדמנות כאשר דיברו על חומרת קיום מצוות כיבוד אם ואם, אמר אביי: אשרי מי שלא ראה את אביו ואמו, ולא נכשל באי כיבודם!{{הערה|1=פ"א ד[[קידושין]].}}


הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאר פטירתו שימש במשרה זו רבא.
הוא היה הבר פלוגתא של רבא, אך ההלכה נפסקה כמותו רק בששה מקומות, שראשי התיבות שלהם הם "יע"ל קג"ם". שימש כראש ישיבת פומבדיתא, ולאר פטירתו שימש במשרה זו רבא.
שורה 37: שורה 37:
=== רבא ===
=== רבא ===
{{ערך מורחב|רבא}}
{{ערך מורחב|רבא}}
'''רבא''' היה ראש ישיבת פומבדיתא, עמיתו של אביי ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו{{הערת שוליים|1=[[מסכת בבא בתרא]] פרק ראשון.}} וכמותו נפסקת ה[[הלכה]] במחלוקותיו המרובים ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]] מול [[אביי]], חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם.
'''רבא''' היה ראש ישיבת פומבדיתא, עמיתו של אביי ובר הפלוגתא שלו. נודע בדרך ההסברה הבהירה והברורה שלו{{הערה|1=[[מסכת בבא בתרא]] פרק ראשון.}} וכמותו נפסקת ה[[הלכה]] במחלוקותיו המרובים ב[[תלמוד בבלי|ש"ס]] מול [[אביי]], חוץ מששה מקומות בש"ס, שסימנם יע"ל קג"ם.


=== רב אשי ===
=== רב אשי ===