27,714
עריכות
←הקשר עם חב"ד
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]]. | נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]]. | ||
== | ==קשריו עם הרבי== | ||
[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]] | [[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]] | ||
רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שוליים|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. | רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שוליים|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי | |כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב פיקרסקי | ||
|מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערת שוליים|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}. | |מקור= רואיין ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]]{{הערת שוליים|הראיון המלא מופיע בספר [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]], חלק ד' עמ' 56 ואילך}}. | ||
|תוכן= | |תוכן="אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה. | ||
"אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה. | |||
"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות. | "הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה היתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות. | ||