8,430
עריכות
←קשריו עם הרבי
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (32 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם | |שם=הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם | ||
|תואר=האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג | |תואר=האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג | ||
|תמונה= | |תמונה=צאנז.jpg | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|חיבורו העיקרי=שפע חיים, דברי יציב | |חיבורו העיקרי=שפע חיים, דברי יציב | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת | רבי '''יקותיאל יהודה הלברשטאם''' מ[[צאנז]]-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו '''שפע חיים''' ו'''דברי יציב''', [[ד' בשבט]] [[תרס"ה]] - [[ט' בתמוז]] [[תשנ"ד]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה ב[[חסידות צאנז]]. עמד בראש החסידות משנת [[תש"ו]] ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. מייסד קריית צאנז ב[[נתניה]] ומרכז רפואי לניאדו. כיהן גם כרב וכ[[ראש ישיבה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]]. | הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם שהיה אב"ד רודניק, נין לרב [[חיים הלברשטאם]] (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב [[צבי אלימלך שפירא מדינוב]] (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה [[סמיכה|הוסמך להוראה]] בידי רבי מאיר אריק ואחרים{{הערה|מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 499}}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב [[זהב]] ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע ל[[פולין]] ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי [[מאיר יחיאל מאוסטרובצה]]. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם. | לאחר פלישת גרמניה להונגריה בשנת [[תש"ד]] גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך מאוחר יותר גרושו כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם. | ||
לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי | לאחר [[השואה]] הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארצות הברית]] לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו וב[[ניו יורק]] מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" ב[[צפת]], [[באר שבע]], כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה ב[[וויליאמסבורג]] ועמד בראשה, וכן ישיבה ב[[מונטריאול]] בראשה העמיד את הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], לימים מחותנו. | ||
הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. | הרב הלברשטם במעשיו נהפך לסמל ליהודי שאיבד הכל בשואה, ועם כל זה בכוחות על אנושיים לא נפל ברוחו, והקים עולם של חיים תורה ויהדות לאחר השואה והינו ממייסדי החיים היהודים של דור הניצולים. | ||
הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב [[שמואל דוד אונגר]] - [[אב"ד]] נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים. לרגל חתונתו קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש מהוריי"צ חלק ט' אגרת ג'קב, ושם נדפס מענה הרב הלברשטם.}}, הרב הלברשטם ענה במכתב לבבי המודה לרבי על ברכתו לחתונה (יש טוענים שהרבי הריי"צ עודד אותו להתחתן ובכך להקים חיים חדשים אחרי השכול של אשתו ואחד עשר ילדיו). כמו כן, נכנס ליחידות לרבי הריי"צ{{הערה|צילום הרשימה מתוכן פגישה זו נדפס בספר "לפיד האש", חלק ב, מול עמ' תכג.}}. | |||
בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. | בשנת [[תשט"ו]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]] והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. | ||
| שורה 53: | שורה 55: | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}. | מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}. | ||
ב[[יום טוב]] שני של [[חג השבועות]] בשנת [[תשכ"ז]] בעת [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודת החג]] סיפר אחד החסידים לרבי על עזיבתו של האדמו"ר מצאנז את [[ארץ ישראל]] ונסיעתו ל[[אמריקה]] בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הרבי הגיב שלא ניתן לבוא אליו בטענות מכיוון שהוא איבד את משפחתו ואת ילדיו ב[[שואה]], הרבי אף הוסיף שבאמריקה יש לו קרוב שיגן עליו (קרובו של האדמו"ר הוא ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]){{הערה|מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}. | |||
בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}. | בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|קובץ "ישראל סבא" ס"ט עמוד תתע.}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}. | ||
התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין | התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}. | ||
גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}. | גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}. | ||
האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}} | האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}. | ||
בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה [[קנאה|מקנא]] אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}. | |||
כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח ב[[קראון הייטס]] כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75289 הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי {{אינפו}}]}}. | |||
בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | |||
מסופר כי בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי, אמר לו הרבי בנוגע לשיעורי החומש-רש"י של האדמו"ר מקלויזנבורג: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דבורים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני {{הערה|הכוונה לצד של היפך הקדוּשה.}}. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועי"ז איתוקמא שכינתא מעפרא". {{הערה|לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.}}. | |||
==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן == | |||
בספר "הליכות חיים" - ניסן-פסח {{הערה|מהדורת תשע"ח. עמ' טו}}מספר העורך ר' אהרן יהושע קלוגר: | |||
"שמעתי מפי הרה"ח חיים יעקב ארנפלד הי"ו מקרית צאנז, נתניה: בשנים עברו כשהייתי ממונה על עניני הכשרות בקרית צאנז, זכורני שרבינו [=ה"שפע חיים"] זי"ע הורה לי ללמוד שולחן ערוך הלכות הגעלת כלים עם המגן אברהם והנושאי כלים, ולחזור על זה עם שו"ע הרב, בהוסיפו: 'בכל מקום שיש חילוקי דיעות בין הפוסקים - תעשה כפסקו של השו"ע הרב'". | |||
==משפחתו ומתלמידיו== | ==משפחתו ומתלמידיו== | ||
| שורה 72: | שורה 84: | ||
'''חתניו''' | '''חתניו''' | ||
*רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), | *רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), כיהן כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל{{הערה|עד לפטירתו ב[[כ"ז תמוז]] ה'[[תשע"ז]]}}. | ||
*רבי דב וייס, מכהן כרב בירושלים. | *רבי דב וייס, מכהן כרב קרית צאנז בירושלים. | ||
*רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית [[הבעל שם טוב]] ב[[פתח תקווה]]. | *רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית [[הבעל שם טוב]] ב[[פתח תקווה]]. | ||
*רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי. | *רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי לאחר פטירת גיסו הרב גולדמן, מונה לממלא מקומו כאדמו"ר מצאנז-זוועהיל.בנו הרב ברוך פריזנט הוא שליח הרבי באזור התעשייה של פרדס כץ, בני ברק | ||
*רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר [[בני ברק]] וראש ישיבת תורה לשמה. | *רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר [[בני ברק]] וראש ישיבת תורה לשמה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 185 ואילך. | * הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 185 ואילך. | ||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 134-137. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/119510 הרבי והאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל] באתר {{חב"ד און ליין}}. | |||
*[https://col.org.il/news/5624 איש הקשר בין הרבי והאדמו"ר מצאנז] באתר {{חב"ד און ליין}}. | |||
*[https://chabad.info/magazine/604938/ כתבה על קשריו עם הרבי] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[תש"ו]]-[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - [[נתניה]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] - [[ניו יורק]]}} | {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[צאנז]]-קלויזנבורג|שנה=[[תש"ו]]-[[ט' תמוז]] [[תשנ"ד]]|הבא=רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] - [[נתניה]]{{ש}}רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]] - [[ניו יורק]]}} | ||
| שורה 85: | שורה 104: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]] | [[קטגוריה:אדמו"רי צאנז]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]] | |||