כתר: הבדלים בין גרסאות בדף

הסיבת שפנימיות הרצון העליון נקראת תענוג{{הערה|יש להבדיל בין הרצון התחתון - הנובע מהשכל לבין הרצון העליון - שמעל השכל. סיבת הרצון התחתון גלויה וידועה: השכל הוא סיבת הרצון, בלי השכל לא היה רוצה דבר זה, וכל רצונו הוא בגלל שהבין שהדבר טוב לו}} היא, שהרצון העליון הוא על דרך רצון הנפש עצמה – הוא אינו נובע מהשכל אלא אדרבה – הוא מקור וסיבת השכל (למשל, לעולם ילמוד אדם במקום שליבו חפץ. מאחר שהוא רוצה בכך הוא יבין טוב יותר). סיבתו של רצון זה אינו השכל אלא התענוג: בזה הוא רוצה כי בזה יש לו תענוג. ואלו הן שתי הדרגות שבכתר: התענוג הוא פנימיות הכתר, והרצון העליון הוא חיצוניותו.

ז"ת דעתיק הן חיצוניות התענוג, והן הבחינה שיכולה לרדת ולהיות סיבה לרצון העליון.

מעל אריך אנפין נמצא מוחא סתימאה (הנקרא גם קו המידה), שנותן מדה וקצבה להרצון ד[[ארחין דגולגלתא]]. הרצון עצמו הוא רק שיהיו מצוות באופן כללי, ואין בו פרטים. [[חכמה סתימאה]] פועלת שהמשכת הרצון תהיה דוקא באופן כך וכך כמו שבא בתורה שבע"פ בפרט, שרק שם מתגלה הרצון בפרטות להורות סדר ואיכות ההמשכה בפרטיות וכללות. המשל שמובא בחסידות ל[[חכמה סתימאה]] הוא בעה"ב שקובע היכן להניח כל כלי בבית. הרי הכלים היו בבית תחלה קודם שיגזור עליהם, אבל היו בבחינת הפקר ופיזור, וע"י החכמה נעשה בהם מדה וקצבה איך וכמה ובאיזו אופן יהיה גילוי האלוקות במצווה זו ואיך וכמה ובאיזה אופן יהיה במצווה אחרת{{הערה|כך נקראת מדרגה זו בזהר הקדוש, ובכתבי האר"י ז"ל היא נקראת ג' רישין דאריך אנפין, ובר"ת: ג"ר דא"א, ופעמים רבות בחסידות נקרא חכמה סתימאה}}.