הקלויז בברוד: הבדלים בין גרסאות בדף

ה"קלוז בברוד" היה בית מדרש של גאונים צדיקים המשוייכים ל"[[חסידי אשכנז]]" בעיר ברוד (ברודי) בתקופה שקודם [[הבעש"ט]] וגם בתקופת תלמדיו<ref> לא ברור מאיזה שנה עד איזה שנה פעם הקלויז ועד איזו שנה בדיוק פעל הקלויז (בשנת תקפ"ט עדיין מוזכרים חכמי הקלויז כבעלי משקל תורני במסגרת מחלוקתם של רבי אלעזר לנדא ורבי שלמה קלוגר [ספר "שבעה עינים" דף מז.]), אך ככל הנראה הוא לא נסגר רשמית מעולם, אלא הלך ודעך עד שהסתיים.</ref>.

המלחמות<ref>ראה במאמרו של הרב בנימין פנטלאט "לשאלת השפעת של רבנים בדימוס על התהוותו הקלויז בבראדי", במכון "עד הנה".</ref> בפולין ורוסיה הביאו קבוצה גדולה של רבנים ודיינים שונים לעיר ברוד, ויתכן שהם היו אבן היסוד שממנו נבנה הקלויז החשוב.

"בקלויז" ישבו בו דרך קבע למדני ברודי והאזור ולמדו תורה. חברי הקלויז קיבלו תמיכה כלכלית דאגה בשונה מבתי המדרש אחרים של אותה תקופה, שהם מומנו על ידי הקהילה, ואילו ה"קלויז" בברודי היה מוסד פרטי שנוסד ונוהל על ידי משפחה עשירה, בקלויז זה ישבו באופן קבוע מספר מצומצם של תלמידי חכמים ולמדנים מופלגים, שהקדישו עצמם ללימוד תורה<ref>ראה הרב י. ל. מימון: "ערים ואמהות בישראל" חלק ו' (ירושלים תשט"ו ) עמ' 81-48.</ref>.

חלק מחכמי הקלויז עסקו בקבלה, והיו מתפללים במנין מקובלים מיוחד שהקבלה אליו היתה עם הגבלות. הבעש"ט העיד שבקרב חכמי הקלויז שרתה רוח הקודש<ref>מקור??</ref>.  

יושבי הקלויז התפרסמו בלימוד קבלה ובאימוץ מנהגי המקובלים, וזכה לשבח גם אצל ה"מתנגדים"<ref>מרדכי וילנסקי: "חסידים ומתנגדים", ירושלים תש"ל, ח"א עמ' 47.</ref>

יש שאומרים<ref>ראה httפps://wפww.rabbinicalcollege.edu.au/media/pdf/539/KUNM5391271.pdf</ref> שהונהג לומר "כגונא" במקום משנת "במה מדלקין" הגיע מחכמי הקלויז<ref>משה חלמיש: "מאימתי קוראין את "כגונא" בערבית", סיני קיד, סוף עמ' פ</ref>

*הרב [[גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. שהוזכר קודם כמי שניסה להכניס אווירה חסידית לקהילת ברודי.  

*הרב מאיר מרגליות בעל מחבר ספר "מאור נתיבים".

מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור [[סוכתו של הבעש"ט]].

חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם היתה בעל משמעות גדולה.

*נגד כת [[הפרנקסטים]]