יצחק אייזיק אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

יצחק אייזיק אפשטיין (עריכה)

גרסה מ־22:30, 19 באוגוסט 2020

נוספו 222 בתים , 19 באוגוסט 2020

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

טאפרו דא פלאחו

724

עריכות

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ר' אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם ב[[מינסק]] וב[[וילנא]]{{הערה|שם עמ' 1125}}.
-אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר האמצעי, רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.
 היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים.
@@ שורה 22: / שורה 20: @@
 ====עם אדמו"ר הצמח צדק====
+אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר האמצעי, רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.
 רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים הצ"צ לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק.}}, היה המאמר הראשון שאמר (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) ד"ה" על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של [[אדמו"ר הזקן]], והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה היתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר התולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73.}}.
@@ שורה 27: / שורה 26: @@
 חסידים מספרים כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא [[אדמו"ר הצמח צדק]] ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח [[אדמו"ר הצמח צדק]] את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]]. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושות למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, ב[[כ"ו אייר]] [[תרי"ז]], נפטר רבי אייזיק.
-== אישיותו ==
+==רבנותו בהומיל==
+בשנת [[תקס"ה]] קיבל הצעת רבנות בעיירה [[הומיל]]. כמבחן הוא שלח קובץ תוני שעסק בדיני הלכות [[חלה]]. החיבור נשלח אל גאוני העיירה וויעטקא הסמוכה להומיל על מנת שייחוו את דעתם, ובעקבות התרשמותם הגדולה הוצעה לו מיד משרת הרבנות{{הערה|קובץ "כנסת הגדולה" (וורשה, תר"נ)}}. ההצעה התקבלה בברכתו של אדמו"ר הזקן שבירך אותו ב[[יחידות]] בה הציע את ההצעה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ח' עמוד תצג}}.
-*הוא היה אומר מאמרי חסידות.
-*רבי יצחק אייזיק הקפיד על בגדיו, היה שומר מאד על נקיונו, לפעמים היה לובש [[בגד|בגדי]] לבן גם בחול ולאו דוקא בשבת.
-*הוא היה איש נחמד ואהוב לבריות, דיבר בנחת עם הגדול ביותר כמו עם הקטן ביותר. הוא היה בעל לב טוב והיתה לו התפשטות הלב היו אומרים שה"דוב"ים מ[[קרמנצ'וג]] היו אפס קצהו של רבי יצחק אייזיק בטוב ורוחב לבם, אך הוא לא היה יכול לסבול אנשים פשוטים.
-== מאמרותיו ==
-פעם היה בשדות וראה איכר עומד בין שתי עגלות - הוא עשה מחיצה מהעגלות - ומתפלל [[תפילת מנחה|מנחה]]. אמר רבי יצחק אייזיק על כך: הלואי שארגיש ב[[תפילה]] מה שה[[נשמה]] שלו מרגישה, למרות שהוא עצמו אינו יודע מכך.
+למרות שהוצעו לו משרות רבניות בערים אחרות גדולות חשובות יותר לא הסכים לנטוש את רבנותו בהומיל{{הערה|מליצי אש חלק ג' בהוספות עמוד 69}}, והוא כיהן ברבנות זו למעלה מחמישים שנה עד לפטירתו בשנת [[תרי"ז]]{{הערה|אוצר הרבנים עמוד 233}}. הוא שימש גם כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ועמד בראש כולל לאברכים שפעל בעיר{{הערה|ספר התולדות צמח צדק עמוד 144}}.
 == לקריאה נוספת ==