רישא דלא אתיידע: הבדלים בין גרסאות בדף

בעניין מעלת "רישא דלא אתיירע" מובן כי הוא בבחינת פנימיות של [[עתיק יומין]], שאינו בכלל שורש כלל ל[[ספירות]] הגלויות ב[[עולם האצילות]]. ולענין מעלתו בואר כי בבחינת [[עתיק יומין]] לא שייך [[השגת המהות]], להיותו בבחינת סובב ו[[מקיף]] על העולמות, ואינו נתפס בהם בפנימיות. אבל, אף כי אין שייכת בו השגת המהות, שייכת בו [[השגת המציאות]]. שהוא כמשל של כח המשכיל שבאדם, שאף שאין הוא מושג, הרי להיות הוא ממשיך השכלות חדשות, מובן מציאותו. וכענין זה הוא השגת [[עתיק יומין]] ב[[השגת המציאות]] שלהיות ספירת ה[[חכמה]] נתפסת ב[[גן עדן]] בבחינת גילוי, הרי כיוון שנמשכת מ[[ספירת הכתר]], גם ספירת הכתר מושגת בהשגת המציאות. אבל בדרגת "רישא דלא אתיידא" לא שייך השגה כלל, ואפילו ב[[השגת המציאות]], שלכן נקרא "דלא אתיידעא" שאינו מושג כלל בבחינת דעת אלא ב[[אמונה]] בלבד, שאינו אפילו בבחינת מקור להשגות.

[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]