מחלוקת: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 104 בתים ,  18 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}}


מחלוקת היא אחת הסיבות המעכבות את ה[[גאולה]]. הרבי הבהיר בשיחה מסוימת, כי מכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.
מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות ה[[גלות]] ומעכבות את ה[[גאולה]]. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.
 
באותה שיחה הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון שהמתאבק עם מנוול מתנוול גם כן {{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}} כמותו{{הערה|1=הרבי, בשיחה לר' [[צבי כהנא]].}}.
 


==דברי הרבי בנושא==
==דברי הרבי בנושא==
שורה 16: שורה 13:


.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, ב[[קונטרס החלצו]], אשר בודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}
.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, ב[[קונטרס החלצו]], אשר בודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי [[כפר חב"ד]] לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו מו"ח אדמו"ר.|מרכאות=כן}}
בשיחה{{דרוש מקור}} לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון שהמתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}}.
==מחלוקת לשם שמים==
==מחלוקת לשם שמים==


פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם. מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים. אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ונמצא שיש רק דיעה אחת שצודקת, למרות זאת, מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם ה[[מעשה]], אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה.


ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]