820
עריכות
←האימפריה הרוסית
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|'''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84-86, [[יוסף יצחק קמינצקי]].}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ו[[אדמו"ר האמצעי]] התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד. | לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|'''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84-86, [[יוסף יצחק קמינצקי]].}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ו[[אדמו"ר האמצעי]] התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד. | ||
האדמו"ר | האדמו"ר [[הצמח צדק]] נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנוטוניסטים. | ||
בנוסף לכך, [[אדמו"ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&st=&pgnum=4 קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות. | בנוסף לכך, [[אדמו"ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&st=&pgnum=4 קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות. | ||