שיחה:ר"י הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 5,564 בתים ,  11 באוגוסט 2020
אין תקציר עריכה
מ (הנחה העביר את הדף שיחה:יצחק בן שמואל ל־שיחה:ר"י הזקן)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==שנת לידתו==
בקשר לשנת לידתו מה המקור למה שכתבת אתה? ובטח כבר דנו בזה, ממילא צריך לחפש! בכל אופן אנחנו לא הראשונים שמתענינים מתי ר"י הזקן נולד...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:22, 28 ביוני 2015 (UTC)
בקשר לשנת לידתו מה המקור למה שכתבת אתה? ובטח כבר דנו בזה, ממילא צריך לחפש! בכל אופן אנחנו לא הראשונים שמתענינים מתי ר"י הזקן נולד...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:22, 28 ביוני 2015 (UTC)
==הועבר מהערך==
'''רבי יצחק בן שמואל''' מדנפיר המכונה '''ר"י הזקן''' וגם '''ר"י בעל התוספות''' היה אחד מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות ואחד משני בעלי התוספות הגדולים ביותר ומגדולי הראשונים, נכדו של רבי שמחה מוויטרי ונינו של [[רש"י]].
=== תולדות חייו ===
רבי יצחק נולד בערך בשנת ד'תת"ס (1100){{הערה| קשה הרי באותה שנה נולד [[רבינו תם]] דודו ויכול להיות שנולד לפחות חמש שנים אחרי הנ"ל אם לא עשר.}} (כנראה ברומרוג) לאביו רבי שמואל בנו של רבי שמחה בן שמואל מוויטרי ולנכדתו של רש"י, בתו של חתנו רבי מאיר ואשתו יוכבד, והייתה גם אחותם של [[רשב"ם]] [[ריב"ם]] ו[[רבינו תם]].
=== רבותיו ישיבתו ודרך לימודו ===
רבו הגדול והמובהק היה דודו רבנו תם, ר"י ליווה את דודו ר"ת תקופה ארוכה, עקב אחר מעשיו והליכותיו וכנראה שימש לו כמזכיר וכעוזר והשיב בשמו תשובות לשואליו{{הערה|מרדכי,[[בבא בתרא]] תצג; שו"ת מהר"ם דפוס פראג תעד.}}. לאחר יציאת ר"ת מרומרו לטרויש נשאר ר"י ברומרו, אבל אחר כך עבר לדנפייר ושם קבע מושבו ועוד בחיי דודו ר"ת הקים שם [[ישיבה]],ובכל זאת שמר קשר עם דודו הנ"ל ושאל את פיו בכתב ותמיד ביטל דעתו מפני דעת רבו ר"ת ונזהר שלא לחלוק עליו וציווה לנהוג כמותו גם אם לא ראה ראיה ברורה לאיסור{{הערה|תוספות ביצה דף יז' עמוד ב', ראש מועד קטן א',כד'.}}, למד גם אצל רשב"ם דודו הבכור ולמד גם אצל ריב"ם דודו השני.
ר' מנחם בר' זרח בהקדמת ספרו" צידה לדרך " מספר עליו: " העידו לי רבותי הצרפתים בשם רבותיהם כי נודע ונתפרסם שהיו לומדים לפניו ששים רבנים שכל אחד מהם היה שומע ה[[הלכה]] שהיה מגיד, גם היה לומד כ ל אחד לבדו מסכתא שלא היה לומד חברו והיו חוזרים על פה ולא היה מגיד רבינו יצחק הלכה שלא היה בפיהם בין כלם כל ה[[גמרא]] בין עיניהם באותה הגדה עד שנתבררו להם כל ספיקות שבגמרא וכל הלכה ומאמר [[תנא]] או [[אמורא]] שנראה הפך או סתירה במקום אחר ישב ותקן על אופנו, כאשר מבואר לכל מי שראה תוספותם ושאלותם ותשובתם ופירושם וההשגות שהשיגו על זקנם רבנו שלמה".
=== תלמידיו וחיבוריו ===
תוספותיו של ר"י הזקן שימשו יסוד לתלמידו ר' שמשון בר' אברהם משאנץ בחברו את תוספות שאנץ וכן שוקעו תוספותיו במרבית התוספות שלנו ושמו של ר"י הזקן מצוי ביותר בתוספות אחר שמו של רבינו תם. מתלמידיו הרבים נמצא גם ר' ברוך בר יצחק מגרמיזא בעל ספר "התרומה" המרבה להביא את רבו וקורא לו "רבינו הקדוש" וכן היה תלמידו ר' יהודה בר' יצחק שיר ליאון מפאריז. חידושיו ותוספותיו הובאו הרבה גם בספר "אור זרוע" לר' יצחק בן ר' משה מווינא ואצל כמה מן הראשונים. כן הובאו הרבה מתשובותיו בהגהות מיימוניות, בשאלות ותשובות מהר"ם מרוטנבורג, בספר המרדכי ועוד. מלבד תוספותיו ותשובותיו חיבר גם פירוש על הלכות הרי"ף, שהיה לעיני הרא"ש והביאו בתשובותיו. כמו כן חיבר פירוש על התורה שהובא כמה פעמים אצל מפרשים שונים.
=== קדוש ישראל, הנהגותיו והליכותיו בקודש ===
מלבד שהיה יחיד בדורו בנגלה והיה משני בעלי התוספות הגדולים ביותר (יחד עם רבינו תם) עסק גם בנסתר בחכמת ה[[קבלה]], נודע גם כצדיק הדור וכקדוש ישראל בזכות חסידותו ענוותנותו וקדושתו ודבריו היו נוחים ומצטיינים באהבת הבריות.
חלק מהנהגותיו הן:
היה מרבה להתענות ולהסתגף{{הערה|תוספות, עבודה זרה דף לז' עמוד א' ד"ה מתענין}}.
משום ספק מתי חל צום יום כיפור, ומכיון שזה ספק מדאורייתא היה צם ונוהג יום כיפור שני ימים ברציפות{{הערה|פסקי תוספות, מסכת מנחות פסק רא'.}} למרות שמצד הדין לא חייב מפני שזה גזירה שאין הציבור יכולין לעמוד בה.
היה גם מתפלל באריכות עד כדי כך שיצאו כולם מבית הכנסת{{הערה|תוספות, ברכות דף ו' עמוד א' ד"ה המתפלל.}}.
{{ראשונים}}
{{:הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:בעלי התוספות]]
[[:קטגוריה:ראשונים]]