6,031
עריכות
←מנחם שמו של משיח
| שורה 53: | שורה 53: | ||
אמר חנינה בנו של ר' אבהו: אינם חולם הגמטיא של צמח הוא מנחם (138). | אמר חנינה בנו של ר' אבהו: אינם חולם הגמטיא של צמח הוא מנחם (138). | ||
מביאה הגמרא סיוע לדערת ר' יודן בן רבי אייבו: | |||
מעשה שהיה ביהודי אחד שעמד וחרש את שדהו ולפתע געתה פרתו. עבר שם ערבי אחד ואמר לו: "יהודי, יהודי! הפסק לחרוש, שכן פרתך געתה ואמרה שברגעים אלו חרב בית המקדש." | |||
חלפו כמה רגעים והפרה געתה שוב. | |||
"יהודי, יהודי!" שוב קרא אליו עובר האורח. "המשך לחרוש, שכן הפרה בישרה ואמרה שכבר נולד המשיח, מושיען של ישראל." | |||
"מה שמו של המשיח?" שאל היהודי. - "מנחם." | |||
"ומה שם אביו?" המשיך היהודי לשאול. - "חזקיה." | |||
"והיכן הוא מתגורר?" "בבירת המלך של בית לחם יהודה" הייתה התשובה. | |||
כששמע זאת היהודי, מכר את פרתו ואת מחרשתו והחל למכור צעצועים לתינוקות. הוא נדד מעיר לעיר כשהוא מוכר את מרכולתו, עד שיום אחד הגיע לעיירה אחת בה כל הנשים רכשו צעצועים מלבד אישה אחת, אימו של תינוק בשם מנחם. | |||
"ידידתנו, מדוע אינך רוכשת צעצוע לתינוקך מנחם?" שאלו אותה הנשים האחרות, והיא השיבה: "אני רוצה לחנוק את שונאיהם של ישראל (היא השתמשה בביטוי במרכאות כפולות כשמשמעותו שרצונה, חלילה, להרוג את ילדה), שכן התינוק נולד ביום בו חרב בית המקדש!" | |||
שמע זאת היהודי וידע כי זהו התינוק. | |||
"הסירי דאגה מליבך" אמר, "שכן אני בטוח שכשהם שהוא בישר על חורבן בית המקדש בלידתו, כך הוא יבשר על בנינו של בית המקדש." | |||
חלפו ימים והוא שב לבקר באותה עיירה. כשהתעניין אצל האם לשמוע מה שלום בנה התינוק, השיבה לו: | |||
"מהיום שבאת ושאלת עליו, באה רוח סערה וחטפה אותו מידי." | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||