←תירוצו של החתם סופר
מ (החלפת טקסט – "בהמה " ב־"בהמה ") |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בהמשך הגמרא מובא: תנו רבנן, אלו הם בתיות ואלו הן מדבריות, מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות לישוב ברביעה ראשונה, ואלו הן ביתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ולנות בתוך התחום. ומכאן, שהיתר השחיטה הוא רק בבהמות הנמצאות בתוך התחום, אבל או רלצאת ולקחת בהמות מחוץ לתחום כדי לשוחטן. | בהמשך הגמרא מובא: תנו רבנן, אלו הם בתיות ואלו הן מדבריות, מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות לישוב ברביעה ראשונה, ואלו הן ביתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ולנות בתוך התחום. ומכאן, שהיתר השחיטה הוא רק בבהמות הנמצאות בתוך התחום, אבל או רלצאת ולקחת בהמות מחוץ לתחום כדי לשוחטן. | ||
====תירוצו של החתם סופר==== | ====תירוצו של החתם סופר==== | ||
הרבי מקשה, כשם שהתירו מלאכות אוכל נפש ביום טוב, כך יתירו איסור תחומין גם כן. ומביא את תירוצו של ה[[חתם סופר]], | הרבי מקשה, כשם שהתירו מלאכות אוכל נפש ביום טוב, כך יתירו איסור תחומין גם כן. ומביא את תירוצו של ה[[חתם סופר]], שאיסור תחומין אינו בכלל מלאכה, אלא הוא איסור חדש ונפרד, ובזה אינו ההיתר של מלאכת אוכל נפש. | ||
לכאורה יש להקשות, הרי איסור תחומין נאמר ב[[שבת]] "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", ומנין שהוא קיים אף ביום טוב. ומסביר החתם סופר, שמכיון שפסוק זה נאמר לגבי המן, שלא ירד גם ביום טוב, מההכרח ש"ביום השביעי" הוא לאו דווקא. | לכאורה יש להקשות, הרי איסור תחומין נאמר ב[[שבת]] "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", ומנין שהוא קיים אף ביום טוב. ומסביר החתם סופר, שמכיון שפסוק זה נאמר לגבי המן, שלא ירד גם ביום טוב, מההכרח ש"ביום השביעי" הוא לאו דווקא. | ||
====שיטת המהרש"א==== | ====שיטת המהרש"א==== | ||
אם כי תירוץ זה הוא דווקא לפי הדיעה שהמן לא ירד גם ביום טוב, אך קיימת גם דיעה אחרת{{הערת שוליים|ביצה ב, ב. תוד"ה והיה.}}, ולפי זה מההכרח לומר שאיסור תחומין ביום טוב הוא בכלל מלאכה. כן משמע גם מדברי המהרש"א ב[[כתובות]]{{הערת שוליים|ז, א.}}, שהקשה למה לא התירו תחומין לצורך כשם שהתירו שאר מלאכות גמורות. המהרש"א מסיים את קושייתו "ויש ליישב", ועל פי הסברם של מפרשי המהרש"א כוונתו היא כי ההיתר של מלאכת אוכל נפש היא רק בגוף האוכל נפש, ולא לקרב עצמו אל האוכל נפש. | אם כי תירוץ זה הוא דווקא לפי הדיעה שהמן לא ירד גם ביום טוב, אך קיימת גם דיעה אחרת{{הערת שוליים|ביצה ב, ב. תוד"ה והיה.}}, ולפי זה מההכרח לומר שאיסור תחומין ביום טוב הוא בכלל מלאכה. כן משמע גם מדברי המהרש"א ב[[כתובות]]{{הערת שוליים|ז, א.}}, שהקשה למה לא התירו תחומין לצורך כשם שהתירו שאר מלאכות גמורות. המהרש"א מסיים את קושייתו "ויש ליישב", ועל פי הסברם של מפרשי המהרש"א כוונתו היא כי ההיתר של מלאכת אוכל נפש היא רק בגוף האוכל נפש, ולא לקרב עצמו אל האוכל נפש. | ||