שיחה:שמואל מונקס: הבדלים בין גרסאות בדף

ישנו סיפור על ר' שמואל שהיה בקי גם בחכמת הכישוף. כדלהלן:

יום אחד, שני המכשפים הזדמנו לפונדק העיירה בזמן שגם ר' שמואל נוכח שם. כשרונם גירה אותם להעמיד את ר' שמואל פעם אחת ולתמיד במבחן הכישוף, ולראות האם באמת יש להם סיבה לפחד ממנו. הם ניגשו אליו והחלו לפתח אתו שיחה בענייני אמונות ודתות, ועד מהרה נסובה השיחה לחכמת הכישוף.

השניים החלו להתפאר באזני ר' שמואל כי הם יכולים להפוך גם את האדם המשכיל ביותר "פאר דער משיגינער פון די שטעטל". ר' שמואל שמע והניף את ידו בביטול "וויטשקראַפט, אויך קלוג. וויסן אַז איך בין אַ גרעסערע מכשף ווי איר" (כישוף, גם כן חכמה. דעו שאני מכשף גדול יותר מכם).

שני המכשפים המשיכו לטוות את "קורי העכביש" כפי שהם וודאי תיארו (בדגש על תיארו, הם לא ידעו לאיזה פח הם נולים) לעצמם, והציעו לר' שמואל להעמיד את כשרון הכישוף שלו בניסיון. כל צד ייתן לצד השני כוס יי"ש לאחר שאותו צד "לחש" עליו את כישופיו, ולאחר מכן יצטרך כל צד לשתות את הכוס. המנצח: מי שיחיה ולא ימות. ר' שמואל הסכים.

כשכל בני העיירה צופים - חלקם בדאגה, חלקם בסקרנות, וחלקם בשמחה לאיד היהודי התמים - בנעשה, נתנו שני המכשפים את הכוס ה"נלחשת" לר' שמואל, וזה שתה אותה וניצל בלא כל פגע. שני המכשפים, שניסו בבהלה להמלט מן המקום, נגררו אל השולחן בידי התושבים ואולצו לשתות את הכוסות שהגיש להם ר' שמואל. הללו חשו ברע ולאחר כמה ימים מתו. השמועה נפוצה בשמחה בעיירה והכל צהלו והללו את ר' שמואל הפיקח והאמיץ.

היה זה בשנת תקנ"ח, ולקראת יוה"כ של שנת תקנ"ט נסע ר' שמואל לליאזנא, לכ"ק אדמו"ר הזקן. הוא כבר ראה את בתי העיר מבעוד יום, אלא שלפתע הותקף ר' שמואל בכנפי עשרות עורבים שלא נתנו לו להתקדם לשום מקום. במאמץ רב הצליח ר' שמואל לחזור אחורה ולהתפלל ביחידות את תפילת מנחה של ערב יום כיפור.

בליאזנא, בליל התקדש החג, הקהל ציפה לתחילת "כל נדרי" ותפילת ערבית, אלא שכ"ק אדמו"ר הזקן מצווה על החזן להמתין. לאחר שעה קלה הוא פונה לבנו, כ"ק אדמו"ר האמצעי, ומבקש ממנו שיצא ביחד עם ר' פנחס רייזעס ועוד חסיד שאינני זוכר כרגע את שמו, לצאת ולעזור לר' שמואל לבקוע את חומת הערובים ולהגיע לליאזנא. אדמו"ר הזקן עצמו, יצא לצפות מרחוק במעשיהם. הם - כמובן - הצליחו לעזור לר' שמואל לפלס לעצמו דרך לעיירה, וזה האחרון, כשכולו שבור ורצוץ לא הופיע לתפילת ערבית בבית הכנסת. לאחר החג נכנס ר' שמואל ליחידות, וכ"ק אדמו"ר הזקן גער בו על מעשה המכשפים ואמר לו כי מעשה המכשפים גרר את מעשה העורבים.

אמרו: לא היו ימים מועטים, שבאו ואסרו את כ"ק אדמו"ר הזקן וחבשוהו בבית האסורים.

(כ"ק אדמו"ר שאל פעם את כ"ק אדמו"ר הריי"צ האם הוא יודע את הסיבה שבגללה מצמידים את המשפט האחרון לסיפור. כ"ק אדמו"ר הריי"צ אמר לו, כי הוא אינו יודע, אולם כך היה המנהג בליובאוויטש.) [[משתמש:משה נפתלין|משה נפתלין]] - [[שיחת משתמש:משה נפתלין|שיחה]], 15:47, י"ג באב, ה'תש"ף 15:47, 3 באוגוסט 2020 (UTC)