11,698
עריכות
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} הרב '''סימון יעקבשווילי (יעקבסאן)''' היה חסיד שמסר את נפשו על החזקת התורה והיהדות...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
הרב '''סימון יעקבשווילי ( | הרב '''סימון יעקבשווילי (יעקבסון)''' היה חסיד שמסר את נפשו על החזקת התורה והיהדות ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. היה בין עשרת המושבעים במעמד [[מניין כריתת הברית]] שעשה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולבסוף נאסר והוגלה ל[[סיביר]]. לאחר מכן הצליח לצאת מגבולות רוסיה והתיישב ב[[טורונטו]] שם שימש ברבנות תקופה קצרה עד לפטירתו. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
בשנת [[תרע"ו]] [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח את הרב [[שמואל לוויטין]] לעיר כותאיס בגרוזיה לכהן שם ברבנות ולחזק את מוסדות התורה המקומיים. הרב לוויטין אסף קבוצה של בחורים ספרדיים ושלח אותם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ביניהם היה הרב סימון יעקבסון. | |||
ר' סימון הגיע אל אדמו"ר הרש"ב בערב ראש השנה. למחרת בבוקר הוא ראה את הדחיפות החזקות לתקיעת שופר, ומבלי הבט על הלבוש הספרדי שלו, הוא הבין את המשמעות העמוקה של תקיעת שופר. הוא נדחק קרוב ונעמד על הבימה שם עמד הרבי. החסידים מסביב רצו להזיז אותו משם ולהרחיק אותו מהבימה, אבל לא היה להם את הכוח להתגבר עליו וכאשר הרבי הבחין בכך, הוא רמז שיניחו לו, לבחור הספרדי. | |||
אחרי ראש השנה נכנס אל אדמו"ר הרש"ב. הוא סיפר לרבי שיש לו קרבה עם המשפחה החשובה של הגאון בעל ה[[שדי חמד]], ומשפחתו מורכבת מלמדנים ומחזיקי תורה. הרבי אמר לו שיתיישב ללמוד בישיבה. ואכן הוא נכנס לישיבה ולמד שם בהתמדה גדולה, קיבל סמיכה לרבנות, וכן קבלה לשחיטה ולמילה. | |||
בשנת [[תרפ"ד]]{{או לפי הגרסאות האחרות בתרפ"ב}}, נקרא לאסיפה אל אדמו"ר הריי"צ ב[[מוסקבה]] שם נערך מעמד ה[[מניין כריתת הברית]] בו נשבעו אדמו"ר הריי"צ יחד עם עוד תשעה תמימים למסור את נפשם על החזקת התורה והיהדות "עד טיפת הדם האחרונה". הרבי ביקש מר' סימון שבשבתות ילך לבתי הכנסת, לחזק יהודים לשמור תורה ומצוות, מבלי להתחשב ברדיפות של הממשלה הקומוניסטית. | |||
ערב אחד הגיעה "הדפיקה בדלת" האיומה, אז נלקח ר' סימון למאסר ממושך. הושיבו אותו במשאית גדולה עם הרבה אנשים נוספים. אשתו מרת פריידא הסתובבה וחיפשה את עקבותיו, אך בכל מקום ענו לה שאין שם אדם כזה. כך זה נמשך שנה. אשתו עבדה ביום כדי להשתכר ולפרנס את המשפחה, ובלילות חיפשה אחריו בבתי הסוהר הרבים ב [[מוסקבה]]. לבסוף, אחרי שנה של חיפושים, מצאה אותו במרתפים של בתי הסוהר הרוסיים, מוכה, מדמם ונפוח מראשו ועד רגליו. הוא הואשם בהשתתפות ב"פעולות מהפכניות" נגד המשטר הקומוניסטי. | |||
ברשימת האישומים הופיעו שמות של מאות משפחות יהודיות, גברים, נשים וילדים שכביכול נטלו חלק במהפכה הזו. כתב האישום הכיל יותר מאלף עמודים ואנשי הנ.ק.וו. ד. אמרו לו שאם הוא יחתום על הניירות שהטענות נכונות, הם ישחררו אותו מבית הסוהר ויאסרו את כל מאות המשפחות או יירו בהם. אך הוא החליט שהוא לא יכול להרשות לעצמו לחתום שכל הכתוב הוא אמת ובגלל החתימה שלו יהיו מאות אלמנות ויתומים. לכן הוא לקח על עצמו לסבול את הייסורים הקשים מידי הנ.ק.וו.ד, יחד עם הייבסקים שהיכו ועינו אותו באכזריות רבה כדי שיודה ב"אשמה". | |||
לבסוף ר' סימון הוגלה לסיביר. כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] אשתו וילדיו ברחו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]]. | |||
מפוקינג המשיכו ל[[צרפת]] שם התאחדה המשפחה מחדש כשר' סימון שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה ר'סימון לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר. זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, בניו נסעו לאחר מכן ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]]. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[גרשון בער יעקבסון]] | |||
*בנו, הרב [[שלום יעקבסון]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3090 אל מול הייבסקים המענים] בצלאל יעקבסאן. מאידיש: הרב משה מרינובסקי {{שטורעם}} | *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3090 אל מול הייבסקים המענים] בצלאל יעקבסאן. מאידיש: הרב משה מרינובסקי {{שטורעם}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:יעקבשווילי, סימון}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||