2,869
עריכות
←הקשר לחב"ד
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. .}} | {{ציטוטון|לפלא שמסתפק בכמתבו בקושיא לחוד, ואינו מודיע אף מלה בהנוגע לשיעוריו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ולא עוד אלא גם אישתמיטתי' מנהג כל ישראל, ומקורו ב'''ראשוני מחוקקי המנהגים''' מהרי"ל וכו' אשר משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת צריך לרמז בו ענין דברכת השנה. .}} | ||
כמו כן מביא הרבי את שיטתו בנוגע לרפואות שבש"ס - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט], נדפס גם ב[[לקוטי שיחות]] חלק לא עמוד 268.}}. | כמו כן מביא הרבי את שיטתו{{הערה|הובאה בשמו בחידושי רע"ק ליורה דעה סימן של"ו: "כל הרפואות והלחשים שבכל התלמוד אסור לנסות אותם משום דאין אדם יכול לעמוד על עיקרם".}} בנוגע לרפואות שבש"ס - ש[[נשתנו הטבעים]] ואסור לנסות בעניין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4349.htm?q=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99 אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שמט], נדפס גם ב[[לקוטי שיחות]] חלק לא עמוד 268.}}. | ||
הביטוי {{ציטוטון|[[מנהג]] אבותינו תורה}} אותו מצטט הרבי פעמים רבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15930_345.pdf [[מכתב כללי]] ח"י אלול תשמ"ח].}}, מקורו, בין השאר מהמהרי"ל{{הערה|הובא ב[[רמ"א]] יורה דעה סימן שעו סעיף ד. וראו [[תוספות]] דיבור המתחיל "נפסל" ב[[מסכת מנחות]] דף כ עמוד ב. ירושלמי [[פסחים]] פרק ד הלכה א.}}. | הביטוי {{ציטוטון|[[מנהג]] אבותינו תורה}} אותו מצטט הרבי פעמים רבות{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15930_345.pdf [[מכתב כללי]] ח"י אלול תשמ"ח].}}, מקורו, בין השאר מהמהרי"ל{{הערה|הובא ב[[רמ"א]] יורה דעה סימן שעו סעיף ד. וראו [[תוספות]] דיבור המתחיל "נפסל" ב[[מסכת מנחות]] דף כ עמוד ב. ירושלמי [[פסחים]] פרק ד הלכה א.}}. | ||