6,031
עריכות
←תולדותיו
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בידנו ’הנחה' שכתב ממאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ד"ה "החודש הזה לכם — דרוש פר' בא עת"ר" שכתב ר' שמואל בכתב־ידו ושלחו אל אביו כמשלוח־מנות לחג־הפורים. | בידנו ’הנחה' שכתב ממאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ד"ה "החודש הזה לכם — דרוש פר' בא עת"ר" שכתב ר' שמואל בכתב־ידו ושלחו אל אביו כמשלוח־מנות לחג־הפורים. | ||
בהגיעו לגיל חתונה, נישא בחודש שבט תרע"ג עם רעייתו בת דודתו מרת אסתר הדסה בת ר' יצחק ופייגע איידעלע{{הערה|היתה בת מרת בתיה בת ר' שניאור זלמן (סבו של ר' שמואל), בנותי'ה הגדולות איידלעל, שימע, ופרדע}} אגראשקין שהיתה גם היא בת העיירה קלימוביץ', וקבע אף הוא את מגוריו בעיר. | בהגיעו לגיל חתונה, נישא בחודש שבט תרע"ג עם רעייתו בת דודתו מרת אסתר הדסה בת ר' יצחק ופייגע איידעלע{{הערה|היתה בת מרת בתיה בת ר' שניאור זלמן (סבו של ר' שמואל), בנותי'ה הגדולות איידלעל, שימע, ופרדע}} אגראשקין שהיתה גם היא בת העיירה קלימוביץ', וקבע אף הוא את מגוריו בעיר. | ||
| שורה 28: | שורה 22: | ||
נספה על קידוש השם בזמן [[מלחמת העולם השניה]] על ידי ה[[נאצים]] בעיירה פאצ'עפ ב[[כ"ט אדר]] [[תש"ב]]. | נספה על קידוש השם בזמן [[מלחמת העולם השניה]] על ידי ה[[נאצים]] בעיירה פאצ'עפ ב[[כ"ט אדר]] [[תש"ב]]. | ||
==עזרה לחבריו התמימים== | |||
בשנות לימודיו בישיבה, שימש כגבאי [[צדקה]] של קופת גמילות חסדים "פדיון שבויים". | |||
וכך מתאר ר' [[שרגא פייביש אברהם זרחין]] את ר' שמואל פעווזנער בזמן לימודו בתומכי תמימים בליובאוויטש אשר בכל זה הי' ר' שמואל אביכם ז"ל. מסוים ביותר כמעט מן היחידים שביחידים. וכן בגמ"ח וביקור־חולים הי' כמעט מן היחידים שבזמנו, דהיינו שהי' צדקה גדולה בת"ת הנקרא בזמנו "פדיון־שבויים" שהוא היה המתעסק והגבאי, וכן הי' דרכו אשר הן בזמן התפילה בשחרית, הי' הפנקס של צדקה זו בידו. אולי יפגש איזו אורח פנים־חדשות, וכן בימים המיוחדים לכ"ק אדמו"ר הרש"ב זצוקללה"ה לקבל אורחים ליחידות אשר היו עומדים אצל שער ק"ק להראות ולראות את פני ק"ק לעת־ערב, הי' גם ר' שמואל אביכם ז"ל עם הפנקס עומד שם לקבל צדקה מהאורחים ולכתוב בפנקס, ועוד הי' עוסק במצוה גדולה, כמו ביקור־חולים, אשר במצוה זו הי' ניכר איך שהוא אוהב־חסד. | |||
ועובדא הוואי בדידי — שהי' זאת בשנת עת"ר, בחדש טבת, בזמן הקור והשלג, והנה קמתי בבקר כנהוג בכל־יום, והנה אין ביכולתי להתפשט את רגלי השמאלית, איך האב זיך פשוט פארקילט פון איין ווינט, והנה הבחורים כמו ... הם הלכו לעבודתם, וכמו כן עוד מהבחורים שהיו באכסניא זאת, כולם הלכו להם, ואני נשארתי גלמוד... והנה באיזה שעה, בא לפני רק שמואל ז"ל עם פנקתו בידו, לבקר אותי, לקיים מצות ביקור־חולים, וכאשר התבונן, וראה מה שנעשה אתי שנכפף הרגל כמו דַלֶד ואי־אפשר לפשוט את רגלי השמאלית, ודבר אלי ברך לבו. ואמר — דלא וועסט זיין אי"ה גיזונט — רק אני הולך להשיג את הרופא. בעת ההיא היה בעיר הזאת (ליובאוויטש) רק רופא אחד מן הערלים, איין פעלדשער, והי' דר בסוף רחוב הנוסע קראסניע בערך שני קילאמעטער, והי' ביום ההוא חשך, ושלג רב, ורוח־סערה, והוא הלך בעצמו ובא והביא את הרופא. ואח"כ כתב הרופא איזה רפואות שצריכים לזה והוא הלך לבית־מרקחת והביא אותם לי. ות"ל אחר איזה ימים עמדתי מחליי זה. | |||
==מכתב בעבודת ה'== | |||
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כתב אודות ר' שמואל פויזנער<ref>כתב ב"די אידישע היים", ונעתק בספר [[זכרון לבית ישראל]] הערה קנז.</ref>: | |||
אחרי נישואיו הייתי יושן בישיבה בחדר אחד עם חברו ר' יוסף חן<ref>שהי' אח"כ שו"ב בחרקוב, ואח"כ בנתניה ארה"ק.</ref> פעם הראה לי גלויה שקיבל מחברו ר' שמואל, בה כותב: | |||
כעת מבין אני את דברי המשפיע ר' [[שמואל גרונם]], שהי' אומר שימי התלמיד בישיבה הם בדוגמת זמן התפלה, כמו שהתפלה משפיע על הנהגת האדם במשך כל היום כך ימי הלימוד בישיבה משפיעים על כל החיים. | |||
ועוד אמר משל, שכדי שיהי' בבית חום של 70 מעלות צריך להיות בתנור 2000 מעלות חום. וכך הוא גם במגהץ, שמחממים אותו באש, ואח"כ כשמכניסים אותו למים הוא מתקרר קצת, אבל מחמם את המים עד שמעלה אדים. וכך היא גם השפעת ימי התלמיד בישיבה על התקופה שלאחריה. | |||
כך כותב בחור תמים לחברו! | |||
==יחוסו== | ==יחוסו== | ||