2,827
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
[[אביי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] פומפדיתא מעיד על עצמו ב[[גמרא]]{{הערה|[[שבת]] קיח, ב.}} {{ציטוטון|תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן.}} [=אשרי חלקי, שכאשר רואה אני תלמיד שסיים מסכת, עושה אני סעודת יום טוב לכל התלמידים]. | [[אביי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] פומפדיתא מעיד על עצמו ב[[גמרא]]{{הערה|[[שבת]] קיח, ב.}} {{ציטוטון|תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן.}} [=אשרי חלקי, שכאשר רואה אני תלמיד שסיים מסכת, עושה אני סעודת יום טוב לכל התלמידים]. | ||
ה[[הלכה]] היא שבעת סיום מסכת, "מצווה לשמוח ולעשות סעודה" וגם אלו שלא נטלו חלק בלימוד המסכת משתתפים בשמחה{{הערה|פסק הרמ"א על [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן רמו, כו. דברי ה[[ש"ך]] וה[[ט"ז]] שם. שיחת י"א ניסן תשכ"ב | ה[[הלכה]] היא שבעת סיום מסכת, "מצווה לשמוח ולעשות סעודה" וגם אלו שלא נטלו חלק בלימוד המסכת משתתפים בשמחה{{הערה|1=פסק הרמ"א על [[שולחן ערוך]] יורה דעה סימן רמו, כו. דברי ה[[ש"ך]] וה[[ט"ז]] שם. שיחת י"א ניסן תשכ"ב - [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&st=&pgnum=386 שיחות קודש תשכ"ב עמוד 364].}}. | ||
נוסף על סיום לימוד המסכת בציבור יש להזכיר קודם גם את הנאמר בתחילת המסכת{{הערה|שיחת י"א ניסן תשכ"ב על פי דברי הש"ך הנ"ל | נוסף על סיום לימוד המסכת בציבור יש להזכיר קודם גם את הנאמר בתחילת המסכת{{הערה|שיחת י"א ניסן תשכ"ב על פי דברי הש"ך הנ"ל.}}. | ||
בסיום המסכת אומרים את נוסח ה"הדרן" המופיע בסוף המסכתות הנדפסות, ולאחר מכן אומרים [[קדיש| קדיש דרבנן]]{{הערה|שם=שות|1=ראו במקורות שצויינו [https://smslarav.co.il/question/5b2a45af9e6168760f5d3111 כאן]. אבל ראו [https://daat.org.il/shut/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa/ כאן].}}. | בסיום המסכת אומרים את נוסח ה"הדרן" המופיע בסוף המסכתות הנדפסות, ולאחר מכן אומרים [[קדיש| קדיש דרבנן]]{{הערה|שם=שות|1=ראו במקורות שצויינו [https://smslarav.co.il/question/5b2a45af9e6168760f5d3111 כאן]. אבל ראו [https://daat.org.il/shut/%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa/ כאן].}}. | ||
כאשר מסיימים ספר בתורה יש להתחיל מיד ספר נוסף, כפי שנוהגים ב[[שמחת תורה]], שמסיימים את התורה ומיד מתחילים מ"בראשית"{{הערה|1=[[מהרש"א]] עבודה זרה יט, א. וראה טור אורח חיים וברכי יוסף סימן תרסט. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29512#p=4&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ועוד].}}. | כאשר מסיימים ספר בתורה יש להתחיל מיד ספר נוסף, כפי שנוהגים ב[[שמחת תורה]], שמסיימים את התורה ומיד מתחילים מ"בראשית"{{הערה|1=[[מהרש"א]] עבודה זרה יט, א. וראה טור אורח חיים וברכי יוסף סימן תרסט. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29512#p=4&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= ועוד].}} אף שאומרים בנוסח ה'הדרן' "כשם שעזרתני לסיים... כן תעזרני להתחיל", בפועללא נהוג להתחיל באותו המעמד את המסכת הבאה, אלא מסתפקים באמירת נוסח זה{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=314&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק ג' עמוד 1700].}}.. | ||
[[הרבי]] מסביר שיום ה[[שבת]] הוא יום המסוגל לערוך סיום מסכת, כיון שיום השבת הוא יום של שמחה, וה'סיום' הוא עניין של שמחה{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%90&pgnum=297&hilite=b4ae323a-ea57-4dfa-98ad-822f8dc26c4d שיחת ש"פ שמות תשמ"ז]}}. | [[הרבי]] מסביר שיום ה[[שבת]] הוא יום המסוגל לערוך סיום מסכת, כיון שיום השבת הוא יום של שמחה, וה'סיום' הוא עניין של שמחה{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%91%d7%aa%d7%a8%d7%90&pgnum=297&hilite=b4ae323a-ea57-4dfa-98ad-822f8dc26c4d שיחת ש"פ שמות תשמ"ז]}}. | ||
==סיום כל הש"ס== | ==סיום כל הש"ס== | ||
בעת סיום כל ה[[ש"ס]] נוהגים לערוך חגיגה גדולה ביותר, | בעת סיום כל ה[[ש"ס]] נוהגים לערוך חגיגה גדולה ביותר. הסיבה לכך היא, מצד גודל השמחה במאורע זה, כיוון בו מציינים עלייה {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה למצב הקודם}} ב[[ידיעת התורה]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=47fcf544-8648-4ee8-b4f9-679313714d75&st=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa&pgnum=270 התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 2016].}}. | ||
בעת הסיום {{ציטוטון|{{מונחון|מתכיפין|מסמיכים}} התחלה להשלמה}}{{הערה|שם=מרשות|נוסח פיוט "מרשות" ל[[חתן בראשית]].}}, ומתחילים שוב ללמוד את הש"ס מתחילת [[מסכת ברכות]]. הסיבה לכך היא, כיוון שהתורה היא [[בלי גבול]] ואין לה סוף, וכאשר מסיימים בלימוד התורה, באים לתוספת הכרה שצריכים להתחילה מחדש{{הערה|אגרות קודש כרך י', ג'רנח.}}. | בעת הסיום {{ציטוטון|{{מונחון|מתכיפין|מסמיכים}} התחלה להשלמה}}{{הערה|שם=מרשות|נוסח פיוט "מרשות" ל[[חתן בראשית]].}}, ומתחילים שוב ללמוד את הש"ס מתחילת [[מסכת ברכות]]. הסיבה לכך היא, כיוון שהתורה היא [[בלי גבול]] ואין לה סוף, וכאשר מסיימים בלימוד התורה, באים לתוספת הכרה שצריכים להתחילה מחדש{{הערה|אגרות קודש כרך י', ג'רנח.}}. | ||