דוד כהן (הנזיר): הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 41: שורה 41:


==קשריו עם הרבי וחב"ד==
==קשריו עם הרבי וחב"ד==
קשריו של הרב הנזיר לחב"ד ולתורת החסידות החלו בזכות אביו. וכך כותב הרב הנזיר על אביו: “..ביחוד חיבב את ‘קונטרס ההתפעלות’ להרב האמצעי, והיה עובד עבודת הקודש זו תפילה, לפי דרכו בהתפעלות השכל ודמעות גיל מתגלגלות מעיניו. אחרי שנים, כשנפגשתי עם אבא, בשובו הביתה בין הזמנים, אמר שהביא לי מתנה טובה, והוציא משק הטלית ותפילין שלו את ‘קונטרס ההתפעלות’ ויגש לי, ואני לא הבנתי אז את ערך המתנה. כעבור שנים רבות, בהיותי במכללה גרמנית, נמשך ליבי אחר חכמת הקבלה, פניתי לאבא במכתב בשאלות בעניני הספירות, הכוחות והבחינות, וישלח לי על ידי הדואר את ה”תניא” ו”קונטרס ההתפעלות”.
קשריו של הרב הנזיר לחב"ד ולתורת החסידות החלו בזכות אביו. וכך כותב הרב הנזיר על אביו: “..ביחוד חיבב את ‘[[קונטרס ההתפעלות]]’ להרב האמצעי, והיה עובד עבודת הקודש זו תפילה, לפי דרכו בהתפעלות השכל ודמעות גיל מתגלגלות מעיניו. אחרי שנים, כשנפגשתי עם אבא, בשובו הביתה בין הזמנים, אמר שהביא לי מתנה טובה, והוציא משק הטלית ותפילין שלו את ‘קונטרס ההתפעלות’ ויגש לי, ואני לא הבנתי אז את ערך המתנה. כעבור שנים רבות, בהיותי במכללה גרמנית, נמשך ליבי אחר חכמת הקבלה, פניתי לאבא במכתב בשאלות בעניני הספירות, הכוחות והבחינות, וישלח לי על ידי הדואר את ה”[[תניא]]” ו”[[קונטרס ההתפעלות]]”.


ההשפעה החב”דית אכן נתנה אותותיה ברב הנזיר, כפי שהגדיר זאת בהספד שנשא [[זלמן שז"ר]] לזכרו ידידו: “ופרשה גדולה ונשגבה לעצמה היא הלולאה שחיברה את משנת הרוא”ה – הרב קוק – ואת תורת ההיגיון השמעי של הרד”ך (הרב דוד כהן – הנזיר), אל משנת האדמו”ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ובעיקר אל קונטרס ההתפעלות של רבי דובער האדמו”ר האמצעי, ולכל תורת חב”ד. הרב קוק ידע על זאת, ותלמידו הרד”ך, הבקי ושומע בכל גנזי תורתו, הפליא בהבלטתו זאת והוסיף לבאר זאת בהערצה רבה בספרו קול הנבואה”.
ההשפעה החב”דית אכן נתנה אותותיה ברב הנזיר, כפי שהגדיר זאת בהספד שנשא [[זלמן שז"ר]] לזכרו ידידו: “ופרשה גדולה ונשגבה לעצמה היא הלולאה שחיברה את משנת הרוא”ה – הרב קוק – ואת תורת ההיגיון השמעי של הרד”ך (הרב דוד כהן – הנזיר), אל משנת ה[[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ובעיקר אל קונטרס ההתפעלות של רבי דובער ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולכל תורת חב”ד. הרב קוק ידע על זאת, ותלמידו הרד”ך, הבקי ושומע בכל גנזי תורתו, הפליא בהבלטתו זאת והוסיף לבאר זאת בהערצה רבה בספרו קול הנבואה”.


בספרו ‘קול הנבואה’, לא הביא הנזיר מתורת החסידות הכללית אלא רק מתורת חב”ד ובפרט מתורתו של אדמו”ר האמצעי, בשל הקרבה הרעיונית אותה חש לתורת חב”ד.
בספרו ‘קול הנבואה’, לא הביא הנזיר מתורת החסידות הכללית אלא רק מתורת חב”ד ובפרט מתורתו של אדמו”ר האמצעי, בשל הקרבה הרעיונית אותה חש לתורת חב”ד.


בהיות בנו הרב שאר ישוב ביחידות אצל הרבי בשנת תשכ”ה, דיבר עמו הרבי על כך שאיננו אוכל בשר. הרבי אמר לו: מילא אתה מקיים את “מעשה אבותיכם בידכם”, אך אביכם הרי מקובל גדול כיצד הוא מרשה לעצמו להימנע מבירור הניצוצות באכילת בשר? הרב שאר ישוב סיפר שברגע הראשון בא במבוכה, אך אחר כך התעשת ושאל את הרבי האם יש לו את הספר “שדי חמד”, שם, במערכת אכילה כותב על אחד מתלמידי האר”י “שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו”. בתשובתו של הרבי כפי שמצוטטת בספר ה’יחידות’, הגיב הרבי שהדבר שייך ליחידי סגולה.
בהיות בנו הרב שאר ישוב ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ה]], דיבר עמו הרבי על כך שאיננו אוכל בשר. הרבי אמר לו: מילא אתה מקיים את “מעשה אבותיכם בידכם”, אך אביכם הרי מקובל גדול כיצד הוא מרשה לעצמו להימנע מ[[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]] באכילת בשר? הרב שאר ישוב סיפר שברגע הראשון בא במבוכה, אך אחר כך התעשת ושאל את הרבי האם יש לו את הספר “[[שדי חמד]]”, שם, במערכת אכילה כותב על אחד מתלמידי ה[[אריז"ל]] “שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו”. בתשובתו של הרבי כפי שמצוטטת בספר ה’יחידות’, הגיב הרבי שהדבר שייך ליחידי סגולה.


בתקופת המאסר של [[אדמו"ר הריי"צ]] חתנו, [[הרבי]], נאלץ לגלות אל מקום מסתור, המקום שנמצא היה ביתו של הרב אטקין, חמיו של הרב הנזיר, שם הסתתר הרבי תקופה ארוכה.
בתקופת המאסר של [[אדמו"ר הריי"צ]] חתנו, [[הרבי]], נאלץ לגלות אל מקום מסתור, המקום שנמצא היה ביתו של הרב אטקין, חמיו של הרב הנזיר, שם הסתתר הרבי תקופה ארוכה.
שורה 57: שורה 57:
הקשר העמוק לתורת חב”ד, בא לידי ביטוי בחילופי מכתבים עם הרבי, מהם ניכרת הערצתו לרבי, ויחסו המיוחד של הרבי לרב הנזיר.
הקשר העמוק לתורת חב”ד, בא לידי ביטוי בחילופי מכתבים עם הרבי, מהם ניכרת הערצתו לרבי, ויחסו המיוחד של הרבי לרב הנזיר.


ביום ו’ בתשרי תשכ”א, פונה אליו הרבי במכתב בתואר נדיר “הרה”ח אי”א נו”נ בעל מדות ובעל השם מוה”ר דוד שי’ הכהן..."
ביום ו’ בתשרי [[תשכ”א]], פונה אליו הרבי במכתב בתואר נדיר “הרה”ח אי”א נו”נ בעל מדות ובעל השם מוה”ר דוד שי’ הכהן..."


מספר חודשים לאחר מכן, בא’ דחנוכה, משגר אליו הרבי מכתב נוסף כמענה למכתבו אל הרבי, וכתודה על משלוח תדפיס מספריו אל הרבי. הרבי כותב “ארשה לעצמי לבוא באיזה הערות בשולי הגיליון, ובפרט שבידעי השפעתו בחוגו ובסביבתו, ובאם נכונות הן – הרי גם חשיבות מיוחדת להן. וכבר נאמר ואת והב בסופה”.
מספר חודשים לאחר מכן, בא’ דחנוכה, משגר אליו הרבי מכתב נוסף כמענה למכתבו אל הרבי, וכתודה על משלוח תדפיס מספריו אל הרבי. הרבי כותב “ארשה לעצמי לבוא באיזה הערות בשולי הגיליון, ובפרט שבידעי השפעתו בחוגו ובסביבתו, ובאם נכונות הן – הרי גם חשיבות מיוחדת להן. וכבר נאמר ואת והב בסופה”.
שורה 109: שורה 109:
בתם אלירז בת נעמי נחמה}}
בתם אלירז בת נעמי נחמה}}


בקשתו זו של הנזיר להזכירו לברכה ולישועה בפני הרבי, מצטרפת להוראתו לילדיו, כפי שסיפר הרב שאר ישוב כהן לרב [[יהודה לייב שילדקרויט]] שליח הרבי בחיפה, “לפני הסתלקותו ציווה אבא הרב הנזיר זצ”ל אותי, וכן ציווה על אחותי, ‘עד עתה כשהייתם צריכים לשאול, שאלתם אותי; לאחר מאה ועשרים כשיתעורר ספק כיצד לנהוג, תשאלו את הרבי מליובאוויטש”. את תוכן דברים אלו סיפר הרב שאר ישוב לרבי בהיותו ביחידות בתקופה שלאחר פטירת אביו.
בקשתו זו של הנזיר להזכירו לברכה ולישועה בפני הרבי, מצטרפת להוראתו לילדיו, כפי שסיפר הרב שאר ישוב כהן לרב [[יהודה ליב שילדקרויט]] [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]], “לפני הסתלקותו ציווה אבא הרב הנזיר זצ”ל אותי, וכן ציווה על אחותי, ‘עד עתה כשהייתם צריכים לשאול, שאלתם אותי; לאחר מאה ועשרים כשיתעורר ספק כיצד לנהוג, תשאלו את הרבי מליובאוויטש”. את תוכן דברים אלו סיפר הרב שאר ישוב לרבי בהיותו ב[[יחידות]] בתקופה שלאחר פטירת אביו.


==משפחתו==
==משפחתו==
11,327

עריכות