11,666
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==המקור למניין== | ==המקור למניין== | ||
המשנה ב[[מסכת מגילה]] אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה". | המשנה ב[[מסכת מגילה]] אומרת: "אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה .. פחות מעשרה". | ||
בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה" הלימוד הוא | בגמרא מבארים שהמקור לדין זה הוא מהפסוק (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ומזה לומדים ש"כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה". הלימוד הוא בגזירה שווה מהמילים תוך תוך "כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה" ואתיא עדה עדה דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת" מה להלן עשרה אף כאן עשרה{{הערה|מגילה כג, ב}}". | ||
בשיחותיו של הרבי מתעכב לבאר מדוע בתורה לומדים את העניין הנעלה | בשיחותיו של הרבי מתעכב לבאר מדוע בתורה לומדים את העניין הנעלה של מניין דווקא מהמרגלים החוטאים. | ||
==תפילה ותורה בציבור== | ==תפילה ותורה בציבור== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
על דרך זה יש מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס". | על דרך זה יש מעלה בתפילת הציבור הנלמדת מהפסוק בספר איוב{{הערה|איוב לו, ה}} "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב". הגמרא בברכות{{הערה|ברכות ח, א}} מפרשת: "מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים? שנאמר: "הן אל, כביר ולא ימאס". | ||
בתפילת הציבור הם ממשיכים את [[י"ג מידות הרחמים]] וזה גורם שהתפילה תתקבל ללא עיכובים. וכן בלימוד התורה בציבור ממשיכים מדרגת קדושה גבוהה ביותר{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/8/index.htm מאמר עשרה שיושבים סה"מ מלוקט ח"ד}}. | בתפילת הציבור הם ממשיכים את [[י"ג מידות הרחמים]] וזה גורם שהתפילה תתקבל ללא עיכובים. וכן בלימוד התורה בציבור ממשיכים מדרגת קדושה גבוהה ביותר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/8/index.htm מאמר עשרה שיושבים] סה"מ מלוקט ח"ד}}. | ||
הסיבה לכך היא, ש"ציבור" הכולל עשרה אנשים, כלולים בו כל עשרת סוגי הנשמות בבני ישראל (מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך"). זו הסיבה לדין "פרהסיה" האמור בנוגע לשבת וכדומה שאין בו חילוק בין עשרה ליותר. | הסיבה לכך היא, ש"ציבור" הכולל עשרה אנשים, כלולים בו כל עשרת סוגי הנשמות בבני ישראל (מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך"). זו הסיבה לדין "פרהסיה" האמור בנוגע לשבת וכדומה שאין בו חילוק בין עשרה ליותר. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב {{ציטוטון|שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי}}. | [[אדמו"ר הזקן]] כותב {{ציטוטון|שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי}}. | ||
[[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני | [[הרבי]] ביאר דברים אלו ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|ו' מרחשוון תשנ"ב}} שהשראת השכינה בעשרה מישראל אף שלא לומדים תורה (מפני שעוסקים במצווה וכיוצא בזה), היא מפני מעלתם של ישראל שקדמה ולמעלה מה[[תורה]]. | ||
ב[[עשרת ימי תשובה]] מעמדו של יחיד המתפלל הוא כציבור שמתפללים יחד. בימים נוראים יש עניין גדול להתפלל במניין ואף אותם המאריכים בתפילה במשך השנה ונמצאים במניין רק כדי לענות את חובות הציבור, בימים הנוראים משתדלים הם להתפלל במניין. כמו כן יש עניין גדול להגיד את תפילת ההלל בראשי חודשים ובחגים בציבור. | |||
==מצוות המצריכות מניין== | ==מצוות המצריכות מניין== | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
*[[קדיש]] | *[[קדיש]] | ||
*[[ברכו]] | *[[ברכו]] | ||
*[[חזרת השליח ציבור]] | *[[חזרת הש"ץ|חזרת השליח ציבור]] | ||
*[[קדושה]] | *[[קדושה]] | ||
*[[ברכת כהנים]] | *[[ברכת כהנים]] | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה. | לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה. | ||
בתקופת התפרצות [[נגיף הקורונה]] נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי מניין מרפסות. | בתקופת התפרצות [[נגיף הקורונה]] נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי "מניין מרפסות", רבני חב"ד צידדו להתיר את הדבר. | ||
כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים. | כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים. | ||
בנוסף, אדם שאינו יכול מסיבה כלשהי ללכת לבית הכנסת ולהתפלל במניין יש עניין שיתפללו בשעה שהציבור מתפללים. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2938&CategoryID=841 תפילה באריכות ובציבור בתורת רבותינו נשיאנו] הרב יוסף שמחה גינזבורג. התקשרות גיליון 615 | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במניין] הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) באתר בית חב"ד | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במניין] הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) באתר בית חב"ד | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905790 למה צריך להתפלל במניין?] באתר בית חב"ד | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905790 למה צריך להתפלל במניין?] באתר בית חב"ד | ||