|
|
| שורה 66: |
שורה 66: |
| הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. | | הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. |
|
| |
|
| '''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות. | | '''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר. |
|
| |
|
| '''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.
| | '''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון מגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]]. |
| | |
| '''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך.
| |
| | |
| '''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן", עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.
| |
| | |
| בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו, שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה נשים]] מהודר.
| |
| | |
| '''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]]. | |
|
| |
|
| '''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום. | | '''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום. |
|
| |
| '''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.
| |
|
| |
| בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.
| |
|
| |
|
| '''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד. | | '''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד. |