פאולו: הבדלים בין גרסאות בדף

התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה| ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'"

'''[[תר"ע]]'''ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[הרבי הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

'''[[תר"צ]]''', [[הרבי הריי"ץ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[הרבי הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר הסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[הרבי הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.  

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==

*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

==מוסדות חב"ד בעיר==