1,637
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
(←פטירתו) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הצייר החסיד ר’ [[זלמן קליינמן]], נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר’ יעקב קליינמן, יליד [[וורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה. האב היה חסיד גור, ירא שמים ומדקדק מאוד במצוות. איש ישר היה, צנוע ונחבא אל הכלים. זלמן היה אדם טוב וישר, אציל נפש, בעל עושר אינטלקטואלי בכל תחומי החיים. בשקט עסק בציור, ובשלווה הקדיש שעות פנויות ללימוד התורה. מעודו לא חיפש תהילה או תלמידים. כשהיו באים אליו הורים ומבקשים, שילמד את בנם או את בתם ציור, היה אומר להם: “אם הילד נמשך לציור מעצמו - טוב ללמדו. אם לאו, אין ללחוץ על הילד ללמוד זאת, משום שזו עבודה קשה מאוד, הדורשת כוחות נפש עצומים”. | הצייר החסיד ר’ [[זלמן קליינמן]], נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר’ יעקב קליינמן, יליד [[וורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה. | ||
האב היה חסיד גור, ירא שמים ומדקדק מאוד במצוות. איש ישר היה, צנוע ונחבא אל הכלים. זלמן היה אדם טוב וישר, אציל נפש, בעל עושר אינטלקטואלי בכל תחומי החיים. בשקט עסק בציור, ובשלווה הקדיש שעות פנויות ללימוד התורה. מעודו לא חיפש תהילה או תלמידים. כשהיו באים אליו הורים ומבקשים, שילמד את בנם או את בתם ציור, היה אומר להם: “אם הילד נמשך לציור מעצמו - טוב ללמדו. אם לאו, אין ללחוץ על הילד ללמוד זאת, משום שזו עבודה קשה מאוד, הדורשת כוחות נפש עצומים”. את הכרותו עם [[חסיד]]י [[חב”ד]], עשה בהיותו ברוסיה. היה נכנס לעתים תכופות בביתו של [[הגאון מרוגוצ’וב]] שהתבטא עליו - לפי עדותו של הרב [[שמריה ששונקין]] - ‘יעקב יודע ללמוד היטב’”. הרב ששונקין הוסיף ואמר כי “הגאון מרוגוצ’וב לא חילק שבחים מהר כל-כך. אך אם הוא אמר על מישהו שהוא יודע ללמוד, סימן שזה היה כך”. | |||
אמו היתה מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה. | אמו היתה מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה. | ||
ביום י”ח ב[[מנחם אב]] [[תשנ"ה]], נפטר בהשאירו אחריו דור ישרים, ילדים ונכדים חסידים אמיתיים, העובדים בשליחותו של הרבי מה”מ. | ביום י”ח ב[[מנחם אב]] [[תשנ"ה]], נפטר ר' זלמן, בהשאירו אחריו דור ישרים, ילדים ונכדים חסידים אמיתיים, העובדים בשליחותו של הרבי מה”מ. | ||
==ימי ילדות== | ==ימי ילדות== | ||
את ימי ילדותו עשה בעיר [[לנינגרד]] בבית הוריו, יחד עם שתי אחיותיו פאניא ורחל (זמיר). אולם | את ימי ילדותו עשה בעיר [[לנינגרד]] בבית הוריו, יחד עם שתי אחיותיו פאניא ורחל (זמיר). אולם תקופה לנינגרד הסתיימה באיבה, בקיץ [[תש"א]] פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. עד מהרה החלו הקרבות, ההפגזות והרעב לתת את אותותיהן באזרחים. החזית הלכה והתקרבה במהירות לעיר הגדולה לנינגרד. זלמן הצעיר היה ילד כבן שמונה בלבד באותם ימים. | ||
באחד הימים פרסמו השלטונות הודעת חירום על פינוי כל ילדי לנינגרד למקום רחוק ובטוח, וזאת כדי להצילם, וגם כדי שהוריהם יוכלו להתמסר במנוחת הדעת לעבודות הגנה על העיר. | באחד הימים פרסמו השלטונות הודעת חירום על פינוי כל ילדי לנינגרד למקום רחוק ובטוח, וזאת כדי להצילם, וגם כדי שהוריהם יוכלו להתמסר במנוחת הדעת לעבודות הגנה על העיר. | ||
| שורה 44: | שורה 46: | ||
בימים אלה, המשפחה היתה למעשה מפורקת. פאניא - האחות הגדולה, עבדה בתעשייה הצבאית הרוסית. האחות רחל שהתה בבית ילדים הרחק משם, בסיביר. ואילו האח הקטן אומץ על ידי מדריכה גויה, והוא עמד לחזור איתה לביתה שבלנינגרד, מתוך מטרה מוצהרת לנתקו לנצח מכל קשר עם בני משפחתו. | בימים אלה, המשפחה היתה למעשה מפורקת. פאניא - האחות הגדולה, עבדה בתעשייה הצבאית הרוסית. האחות רחל שהתה בבית ילדים הרחק משם, בסיביר. ואילו האח הקטן אומץ על ידי מדריכה גויה, והוא עמד לחזור איתה לביתה שבלנינגרד, מתוך מטרה מוצהרת לנתקו לנצח מכל קשר עם בני משפחתו. | ||
אלא שכאן | אלא שכאן התערבה ההשגחה הפרטית העליונה, במטרה להוציא יקר מזולל, ולאחד את המשפחה החסידית שוב. | ||
כזכור, נשבעו זה לזה ר’ יעקב ואחותו איטה, כי מי שישרוד מביניהם מתחייב לשמור על ילדי השני. | כזכור, נשבעו זה לזה ר’ יעקב ואחותו איטה, כי מי שישרוד מביניהם מתחייב לשמור על ילדי השני. | ||