6,031
עריכות
←משמעות ומקור השם
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==משמעות ומקור השם== | ==משמעות ומקור השם== | ||
מקור השם{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} מובא במהרש"ל שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שהמהרש"ל נולד.}} רבי מנחם הציוני "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור."{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}. | מקור השם{{הערה|שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.}} מובא במהרש"ל שזקנו{{הערה|היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שהמהרש"ל נולד.}} רבי מנחם הציוני<ref>נולד בערך בשנת ה'ת"ק.</ref> "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור."{{הערה|ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.}}{{הערה|ה[[חתם סופר]] מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו '''מאיר''' והאם רצתה לקרותו בשם אביה '''יאיר''' ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"}}. | ||
לדעה נוספת מקור השם הוא לא מרבי מנחם הציוני אלא הרבה קודם{{הערה|תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום{{הבהרה|מי אומר את זה? (בדגש על המשפט האחרון)}}. | לדעה נוספת מקור השם הוא לא מרבי מנחם הציוני אלא הרבה קודם{{הערה|תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.}} ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום{{הבהרה|מי אומר את זה? (בדגש על המשפט האחרון)}}. | ||
אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכרת רק הדעה הראשונה{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח].}}. | אצל [[אדמו"רי חב"ד]] מוזכרת רק הדעה הראשונה{{הערה|1=[[ספר המאמרים - פרשיות|סה"מ]] י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=212 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח].}}. | ||
המקור הקדום המתועד עד כה לשם שניאור קיים ב"[[תוספות איוורא]]" שנכתב על ידי גדולי ישראל מהעיר איוורא שבצפון צרפת ובראשם עמדו שלושה תלמידי חכמים בניו של רבי '''שניאור''': רבי משה, רבי שמואל ורבי יצחק, המכונים גדולי איוורא. הם חיו לערך בשנת בשנת ד'תתק"צ<ref>יותר ממאה שנה קודם לדתו של ר' מנחם הציוני, שמקובל לייחס את שהשם התחדש על בנו.</ref>, וכתבו ביאורים על הגמרא ומתוכם שולבו בפירוש [[הוספות]] וחלקים ממנו מובא ב[[שיטה מקובצת]]. | |||
==שם משפחה== | ==שם משפחה== | ||