6,031
עריכות
←יחידיות אצל אדמו"ר הריי"צ
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו. | ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו. | ||
== | ==במחיצ אצל אדמו"ר הריי"צ== | ||
הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחדות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). | הגיע לניו יורק בתש"ו לפני פסח. וזכה להיכנס ליחדות אצל הרבי הריי"צ ומסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, הרבי אמר אמר שכבר קיבל דרישת שלום... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). | ||
ר' משה דוד סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. | ר' משה דוד סיפר לרבי הקודם שהוא נוסע ללמוד בלייקווד, והרבי וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. | ||
זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי". | |||
כתב לרבי הריי"צ שברצונו ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". הרבי ענה, שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". | |||
פעם בפורים , ביקש רשות לנוסע להתוועדות של הרבי הקודם, ור"י של לייקוד. לא הרשה, על כן נסע בלי רשות. הרב ליברמאן סיפר, שבאותה תקופה היו אותו מספר בחורים לומדים ב770 וליייקווד, כ 35. | |||
חמש פעמים היה ביחידות אצל הרבי הקודם. | |||
היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. הרבי דיבר עמו מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. | |||
במוצש"ק יו"ד שבט תש"י כאשר קיבל הבשורה המרה, מייד לקח מטוס<ref>פעם ראשונה שנסע במטוס.</ref> והספיק להגיע ללוי'ה של הרבי הקודם. | |||
למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]]. | למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל הרב [[יצחק הוטנר]]. | ||
בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי א.ק. שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם ש.ק. – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו א.ח. לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי לא.ק. שאני עוזב ולא ענה לי. | בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. | ||
בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי א.ק. שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם ש.ק. – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. | |||
הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו א.ח. לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי לא.ק. שאני עוזב ולא ענה לי. | |||
המכתב אצל בני. | |||
בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מרמ"פ. | |||
==במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א== | |||
בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט"א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן. | |||
הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם. | |||
מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו. | |||
כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן". וזה אמת. אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מגוטסמן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן. | |||
בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'. | בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'. | ||