2,862
עריכות
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 5: | שורה 5: | ||
שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא. | שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא. | ||
==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון | ==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון== | ||
ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה. | ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה. | ||
עריכות