37,412
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==שינון בעל פה== | ==שינון בעל פה== | ||
שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר | שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה בדרך כלל ישנם כמה מטרות וביניהן הא'- שיטת לימוד, ע"י שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. הב' - שיטת זיכרון, הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה כמו דיקלום קטע שיר מסוים וכדומה. | ||
שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא {{ | שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא. | ||
==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון בעל פה== | ==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון בעל פה== | ||
ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה. | ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה. | ||
כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כ[[אביי]] במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו [[רבא]]. | כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כ[[אביי]] במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו [[רבא]]. | ||
==פעולות הלימוד בע"פ== | ==פעולות הלימוד בע"פ== | ||
===כלי לטיהור האוויר והעולם=== | |||
בספר [[היום יום]]{{הערה|ל[[י"א טבת]].}} כותב [[הרבי]] על הדאגה ל[[טהרת האויר]] כצורך חיים בסיסי ע"י שינון וחזרה ברחוב על [[אותיות התורה]] וביניהם אותיות ה[[חומש (ספר)|חומש]], ה[[תהילים]], ה[[משניות]] וה[[תניא]]. | |||
===חזרת משניות לקבלת פני משיח=== | |||
' | ב[[היום יום]]{{הערה|ל[[כ"א בכסלו]].}} מובא:{{ציטוטון|מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה דיליא, און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח.}} תרגום מ[[אידיש]]: שיתלמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני ה[[משיח]]. | ||
==סגולה לזכרון, לימוד בע"פ== | ==סגולה לזכרון, לימוד בע"פ== | ||
ב[[אגרות קודש]]{{הערת שוליים|חלק י"א עמ' קפ"ז.}} נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד ה[[מאמר]] "והדרת פני זקן | ב[[אגרות קודש]]{{הערת שוליים|חלק י"א עמ' קפ"ז.}} נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד ה[[מאמר]] "[[והדרת פני זקן (מאמר)|והדרת פני זקן]]" ולימוד [[משניות]] שניהם בעל פה: "ומהסגולות בזה ללמוד [[משניות]] בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" ב[[לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה". | ||
במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, עניין קניין ה[[תורה]] במוח ה[[זכרון]] דווקא, שנחקק תמיד על לוח ליבו. | במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, עניין קניין ה[[תורה]] במוח ה[[זכרון]] דווקא, שנחקק תמיד על לוח ליבו. | ||
==מבצע שינון בע"פ - דור דעה== | ==מבצע שינון בע"פ - דור דעה== | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ו]] פתח ארגון [[את"ה המרכזי 770]] את "[[קרן דור דעה]]" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי ה[[תמימים]] במימון הנסיעה לרבי ב[[חודש תשרי]] בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד. | |||
==שינון תניא בע"פ== | ==שינון תניא בע"פ== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|שינון תניא בע"פ}} | ||
במהלך הדורות שמו | במהלך הדורות שמו חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - [[אדמו"ר הזקן]]. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמניות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב ביניהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש. | ||
במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מידי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה | במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מידי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | |||