391
עריכות
אויפעפענען (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הספר '''מראי מקומות לספר משנה תורה''' יצא לאור על ידי | הספר '''מראי מקומות לספר משנה תורה''' יצא לאור על ידי [[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]]. | ||
==ההדפסה הראשונה== | ==ההדפסה הראשונה== | ||
בשנת תשד"מ שבה תיקן [[הרבי]] את [[תקנת לימוד הרמב"ם]], לקראת [[כ"ף מנחם אב]] - יום ההילולא של הגה"צ הר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]], ב[[חמשה עשר באב]] הורה הרבי, שיוציאו לאור ספר ובו מראי מקומות על ספר | בשנת תשד"מ שבה תיקן [[הרבי]] את [[תקנת לימוד הרמב"ם]], לקראת [[כ"ף מנחם אב]] - יום ההילולא של הגה"צ הר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)]], ב[[חמשה עשר באב]] הורה הרבי, שיוציאו לאור ספר ובו מראי מקומות על ספר הי"ד. | ||
במשך שבועיים עבדו אברכי הכולל תחת ניהולו של ראש המערכת הרב [[משה פרידמן]] וליקטו מהמראי מקומות שנמצאו על הדף, וכן מספרים העוסקים בליקוט מראי מקומות. הספר יצא עם למעלה מ950 דף. | |||
בתחילת הספר נכתב כי אין זה ספר מושלם, וכיון שהיו חייבים להזדרז, הוציאו זאת באופן לא מושלם, אך מבקשים שישלחו כל ספר שלא היה תחת ידם{{הערה|ואלו שמות הספרים שנעזרו בהם: הנושאי כלים של הרמב"ם. אוצר הסוטה (נ. י. תש"א). [[הרמב"ם]] והזהר (סיני לב-לד תשי"ג-ד). [[הרמב"ם]] והמכילתא ד[[רשב"י]] (נ. י. תש"ג). מאמר דרכי משה - מהס' כל ספרי המהר"ץ חיות (ירושלים תשי"ח). מכילתא וספרי בספר [[הרמב"ם]] (תרבי"צ שנה ו' ספר ג' [[ניסן]] תרצ"ה). מקורות לפסקי [[הרמב"ם]] (ירושלים תש"ז). מקורי [[הרמב"ם]] לרש"ש (ירושלים תשט"ז). משנה תורה עם פירוש יד פשוטה לס' אהבה (ירושלים תשד"מ) צפנת פענח על ספר המדע עם ציוני מקורות (ירושלים תשכ"ד). - בנוסף לכך הוסיפו עוד כמות של מראי מקומות מהם בעצמם.}}, וכן כל הערה על מנת להכניס במהדורה הבאה. | בתחילת הספר נכתב כי אין זה ספר מושלם, וכיון שהיו חייבים להזדרז, הוציאו זאת באופן לא מושלם, אך מבקשים שישלחו כל ספר שלא היה תחת ידם{{הערה|ואלו שמות הספרים שנעזרו בהם: הנושאי כלים של הרמב"ם. אוצר הסוטה (נ. י. תש"א). [[הרמב"ם]] והזהר (סיני לב-לד תשי"ג-ד). [[הרמב"ם]] והמכילתא ד[[רשב"י]] (נ. י. תש"ג). מאמר דרכי משה - מהס' כל ספרי המהר"ץ חיות (ירושלים תשי"ח). מכילתא וספרי בספר [[הרמב"ם]] (תרבי"צ שנה ו' ספר ג' [[ניסן]] תרצ"ה). מקורות לפסקי [[הרמב"ם]] (ירושלים תש"ז). מקורי [[הרמב"ם]] לרש"ש (ירושלים תשט"ז). משנה תורה עם פירוש יד פשוטה לס' אהבה (ירושלים תשד"מ) צפנת פענח על ספר המדע עם ציוני מקורות (ירושלים תשכ"ד). - בנוסף לכך הוסיפו עוד כמות של מראי מקומות מהם בעצמם.}}, וכן כל הערה על מנת להכניס במהדורה הבאה. | ||
תאריך חתימת הפתח דבר היתה ב'''ר"ח אלול''' תשד"מ. | תאריך חתימת הפתח דבר היתה ב'''ר"ח אלול''' תשד"מ. וכבר בשבת פרשת תבוא ח"י [[אלול]] התייחס הרבי להוצאת הספר שנדפס. | ||
===סיבת ההוצאה=== | ===סיבת ההוצאה=== | ||
הרמב"ם הצטער על כך שלא ציין את המראי מקומות בספרו | הרמב"ם הצטער על כך שלא ציין את המראי מקומות בספרו, כמו שכתב בעצמו באחת מתשובותיו: "ודע שכל הדברים סתם שבו תלמוד ערוך הוא בפירוש בבלי או ירושלמי או ספרא וספרי או משנה ערוכה או תוספתא, על אלה סמכתי ומהם חברתי . . ועל זה נחמתי שלא חברתי ענין שאני אומר לך . . שכל הלכה שאינה במקומה באותו ענין אודיע מקומה". | ||
ברצונו של [[הרמב"ם]] אף היה לעבור שוב פעם על חיבורו, ולהוסיף את המראי מקומות, כמו שכתב בהמשך התשובה: "ובדעתי - אם גוזר השם יתברך - שאעשנו, אף על פי שיש בו טורח הרבה". | |||
מכך מסיק הרבי ש"מזה מובן שכאשר תלמידי הרמב"ם, תלמידי תלמידיו וכו', ובכלל כל המציינים את המקורות לספר [[הרמב"ם]] - בזה מתקיים רצונו של [[הרמב"ם]] שרצה לעשות כן בעצמו". | |||
ומוסיף הרבי: אשר בזה גם מתווסף בהבנת ההלכה כפשוטה, וכפי ש"רואים במוחש שכאשר מעיינים במקורות לפסקי הלכות שברמב"ם - אזי לימוד [[הרמב"ם]] הוא באופן אחר לגמרי, בתוספת הבנה והשגה שקו"ט וכו' (לאחרי ובהוספה ללימוד פשוטן של הלכות, לימוד השוה לכל, "שיהיו הדינין גלויין לקטן ולגדול"). | ומוסיף הרבי: אשר בזה גם מתווסף בהבנת ההלכה כפשוטה, וכפי ש"רואים במוחש שכאשר מעיינים במקורות לפסקי הלכות שברמב"ם - אזי לימוד [[הרמב"ם]] הוא באופן אחר לגמרי, בתוספת הבנה והשגה שקו"ט וכו' (לאחרי ובהוספה ללימוד פשוטן של הלכות, לימוד השוה לכל, "שיהיו הדינין גלויין לקטן ולגדול"). | ||
"ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים.. לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים". | "ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים". | ||
===קונטרס מילואים חלק א'=== | ===קונטרס מילואים חלק א'=== |
עריכות