37,412
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
תיכף ומיד ממש! (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[א' אייר|ר"ח אייר]] נערך מעמד פתיחה מפואר לישיבה בבית הכנסת החבד"י "אפטאוו" ברח' וילנער 21 שיועד להיות מקום הלימודים של הבחורים. במעמד השתתפו גדולי התורה ורבני העיר, ובראשם הגאון המפורסם ר' מנחם קאסאווסקי. | ב[[א' אייר|ר"ח אייר]] נערך מעמד פתיחה מפואר לישיבה בבית הכנסת החבד"י "אפטאוו" ברח' וילנער 21 שיועד להיות מקום הלימודים של הבחורים. במעמד השתתפו גדולי התורה ורבני העיר, ובראשם הגאון המפורסם ר' מנחם קאסאווסקי. | ||
ב[[י"ג אייר]] נפתחה הישיבה בפועל, ולמדו בה בתחילה בשתי כיתות - בנמוכה למדו [[גמרא]] עם קצת מהתוס', ובגבוהה יותר למדו את כל התוס'. בתחילה למדו גמרא מסכת גיטין. הר"מ הראשון היה הגאון ר' זאב סגל והמשפיע והמשגיח היה ר' מרדכי לייב גרוסבאום. ר' שניאור זלמן | ב[[י"ג אייר]] נפתחה הישיבה בפועל, ולמדו בה בתחילה בשתי כיתות - בנמוכה למדו [[גמרא]] עם קצת מהתוס', ובגבוהה יותר למדו את כל התוס'. בתחילה למדו גמרא מסכת גיטין. הר"מ הראשון היה הגאון ר' זאב סגל והמשפיע והמשגיח היה ר' מרדכי לייב גרוסבאום. ר' שניאור זלמן זליגסון (שהתפלל מידי יום בישיבה, ובבית הכנסת בה שכנה עוד לפני הקמתה) היה ממקימי הישיבה ובחן את התלמידים. חברי ועד הפועל היו ר' משה קצנלסון, ר' אליהו ווייץ, ר' אשר אנשיל רבינוביץ', ור' חיים יהושע קפליוביץ{{הערה|יש לציין שרבים מבני הקהילה התעסקו בהקמת וניהול הישיבה, ומהם: ר' מענדל לוין, ר' לייב פריידין, ר' שמואל רוטנר, ר' משה קצנלסון, ר' חיים שפריירגן.}}. | ||
הפנימיה הראשונה של הישיבה שכנה ברח' נאוואגאראדסקי והייתה מרוחקת מאוד מבית הכנסת "אפטאוו" בו הי' חדר האוכל ומקום הלימוד, וכשנה לאחר מכן נתן ועד הקהילה דירה מרווחת ומאוורת בקירוב מקום ברח' אנטאקאובער. | הפנימיה הראשונה של הישיבה שכנה ברח' נאוואגאראדסקי והייתה מרוחקת מאוד מבית הכנסת "אפטאוו" בו הי' חדר האוכל ומקום הלימוד, וכשנה לאחר מכן נתן ועד הקהילה דירה מרווחת ומאוורת בקירוב מקום ברח' אנטאקאובער. | ||