113
עריכות
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]] | [[קובץ: סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום לימוד [[הרמב"ם]] על קברו ב[[טבריה]]]] | ||
[[קובץ:סיום הרמבם טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] מנחה את הסיום בציון הרמב"ם]] | [[קובץ:סיום הרמבם טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] מנחה את הסיום בציון הרמב"ם]] | ||
'''סיומי [[רמב"ם]]''' החלו עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב"ם (תקנה)|התקנה]] על דבר לימוד [[הרמב"ם]] בכל יום, אז | '''סיומי [[רמב"ם]]''' החלו עוד בראשית ההתעוררות ו[[רמב"ם (תקנה)|התקנה]] על דבר לימוד [[הרמב"ם]] בכל יום, כבר אז דיבר [[הרבי]] על חשיבות עריכת 'סיום' בסיומו של מחזור הלימוד. | ||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]] (ארבעה חודשים מ[[רמב"ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד | |||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשד"מ]] (ארבעה חודשים מ[[רמב"ם (תקנה)|הפעם הראשונה]] בה הזכיר הרבי את חשיבות הלימוד היומי בספר הרמב"ם) אמר הרבי: | |||
"כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[הרמב"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה", ומיד הוסיף: "ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם". | "כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[הרמב"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה", ומיד הוסיף: "ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם". | ||
בהמשך ה[[שיחה]] הבהיר הרבי כיצד צריך להיערך ה'סיום': | בהמשך ה[[שיחה]] הבהיר הרבי כיצד צריך להיערך ה'סיום': | ||
"ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או [[התוועדות]]) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו"ברוב עם הדרת מלך", ומכיון שבערב [[פסח]] עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב"ם), בהתאם לתנאי המקום כו'". | "ומהנכון לעשות כמנהג ישראל בכיוצא בזה - סיום ביחד עם סעודה (או [[התוועדות]]) לגמרה של (משנה) תורה - ברבים, ו"ברוב עם הדרת מלך", ומכיון שבערב [[פסח]] עצמו אין לעשות זה ובפרט באופן המתאים, מפני טרדות החג - יעשו את הסיום ברבים בימים הסמוכים לערב פסח (יום הולדת של הרמב"ם), בהתאם לתנאי המקום כו'". | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
(ב) לערוך "סיום" מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה"סיום" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך". | (ב) לערוך "סיום" מרכזי בצירוף ובהשתתפות כולם יחדיו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ובפרט בנוגע ללימוד התורה, והלכות שבתורה על-ידי זה שכולם יתאספו במקום אחד (כפי שיחליטו על-פי דעת הרוב או דעת כולם), ושם יערכו את ה"סיום" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך". | ||
.. ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד [[הרמב"ם]] - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"". | . . ומובן שיש לעסוק בהכנות המתאימות - "הכנה רבה" - מבעוד מועד, ולעשות את כל העניינים בסדר מסודר, ובפרט כשמדובר אודות "סיום" דלימוד [[הרמב"ם]] - כידוע גודל החשיבות ותפיסת-מקום לעניין של "סדר" ובמיוחד בספר ה"יד"". | ||
[[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]] | [[קובץ:סיום הרמבם העולמי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמבם העולמי]] | ||
באותה שנה ([[תשמ"ה]]) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי [[הרמב"ם]] {{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] עמ' 1307.}}: | באותה שנה ([[תשמ"ה]]) מלאו שמונה מאות וחמישים שנה להולדתו של הרמב"ם. הרבי ביקש לנצל את העניין להתעוררות רבתי ולהוספה בסיומי [[הרמב"ם]] {{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ה]] עמ' 1307.}}: | ||
| שורה 29: | שורה 31: | ||
"בנוגע ל[[התוועדות]] זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה "גמרה של תורה": בי"א [[ניסן]] בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר [[הרמב"ם]] ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך "סיום" על הרמב"ם, ובאופן ד"מתכיפין התחלה להשלמה" - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני". | "בנוגע ל[[התוועדות]] זו אין צורך בטעמים והסברות, שכן ישנה סיבה הכי גדולה והכי חשובה "גמרה של תורה": בי"א [[ניסן]] בשנה זו סיימו רבים (עשרות, מאות ואלפים) מישראל את המחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם בשנה אחת (ג' פרקים ליום), ולכן מתכנסים יחדיו לערוך "סיום" על ספר [[הרמב"ם]] ולעשות "סעודת משתה לגמרה של תורה"... הרי זו סיבה הכי גדולה שאין למעלה ממנה, להתאסף יחדיו ולערוך "סיום" על הרמב"ם, ובאופן ד"מתכיפין התחלה להשלמה" - להתחיל מיד את הלימוד דמחזור השני". | ||
[[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]] | [[קובץ:סיום הרמבם יד אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם ה-30 - כינוס ארצי ביד אליהו, תל אביב]] | ||
חגיגת הסיום הראשון בארץ הקודש, נערכה ב[[חודש ניסן]] תשמ"ה, באולם בנייני האומה בירושלים. במעמד המיוחד השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות, ובראשם האדמו"ר מגור, בעל 'לב שמחה' זצוק"ל. לצידו ישב ה'פני מנחם' זצוק"ל, שמילא את מקומו אחריו באדמו"רות גור. את הסיום ערך הגאון הרב יעקב לנדא, אב"ד בני-ברק. [[אברהם פריד]] הופיע ושר במהלך האירוע, הייתה זו ההופעה הראשונה שלו בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67535 אברהם פריד יסגור מעגל בסיום [[הרמב"ם]] ב'יד אליהו'] - {{אינפו}}}}. | חגיגת הסיום הראשון בארץ הקודש, נערכה ב[[חודש ניסן]] תשמ"ה, באולם בנייני האומה בירושלים. במעמד המיוחד השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות, ובראשם האדמו"ר מגור, בעל 'לב שמחה' זצוק"ל. לצידו ישב ה'פני מנחם' זצוק"ל, שמילא את מקומו אחריו באדמו"רות גור. את הסיום ערך הגאון הרב יעקב לנדא, אב"ד בני-ברק. הזמר [[אברהם פריד]] הופיע ושר במהלך האירוע, הייתה זו ההופעה הראשונה שלו בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67535 אברהם פריד יסגור מעגל בסיום [[הרמב"ם]] ב'יד אליהו'] - {{אינפו}}}}. | ||
==הסיום הוא עניין של כלל ישראל== | ==הסיום הוא עניין של כלל ישראל== | ||
ב[[התוועדות]] ז' אדר ה'תשמ"ה הדגיש הרבי שעניין הסיום הוא לא של חוג מסויים אלא שייך לכל אחד ואחת מישראל{{הערה|התוועדויות ה'תשמ"ה כרך ב עמ' 1306.}}: "ופשוט שכל הנ"ל אינו עניין של חוג מסוים וכיו"ב - שהרי לימוד [[הרמב"ם]] שייך לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, כשם שתושב"כ, תורת משה רבינן, שייכת לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, וכמודגש בפתגם גדולי ישראל "ממשה ועד משה לא קם כמשה"". | ב[[התוועדות]] ז' אדר ה'תשמ"ה הדגיש הרבי שעניין הסיום הוא לא של חוג מסויים אלא שייך לכל אחד ואחת מישראל{{הערה|התוועדויות ה'תשמ"ה כרך ב עמ' 1306.}}: "ופשוט שכל הנ"ל אינו עניין של חוג מסוים וכיו"ב - שהרי לימוד [[הרמב"ם]] שייך לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, כשם שתושב"כ, תורת משה רבינן, שייכת לכל אחד ואחת מישראל עד סוף כל הדורות, וכמודגש בפתגם גדולי ישראל "ממשה ועד משה לא קם כמשה"". | ||